לרועי יש רעיון גאוני. 


"תראי. יש בצבא 6743 גופים שונים, שמוגדרים כ'יחידה'. לכל אחת יש רשימות כוח אדם בסדיר ובקבע, ציוד לחימה, ציוד מינהלתי, תקציבי בינוי, קופה קטנה ומי יודע מה עוד. את רוצה לומר לי, שמישהו ישים לב ליחידה 6744?"


ובאמת איש לא שם לב, ורועי, גאון מחשבים המשרת ביחידה היוקרתית ביותר בצה"ל, מצליח להקים יחידה פיקטיבית־וירטואלית, המתַפקדת, לפחות לפי רישומי המחשבים הצה"ליים, כיחידה אמיתית, ואפילו קרבית, לכל דבר. אולם עבור רועי, הקמת היחידה היא רק תחילת הסיפור, שהופך מפתיע מרגע לרגע. 


על רקע המציאות העכשווית, של "אומת הסטארט־אפ" מצד אחד, והמרובעות שמאפיינת כל ארגון גדול וכבד כצבא מצד שני, מגולל "דג ברשת" בהומור רב סיפור, שאין ישראלי ממנו: על אלתור ותעוזה, על היכולת להציע רעיונות מבריקים והנכונות לדבוק בהם עד תומם, על ניצול הזדמנויות ועל הגשמת חלומות. סיפור שמוכיח כי בעולם הסייבר המודרני, שבו "הכל אפשרי חוץ מטיסה במהירות האור וחזרה לאחור בזמן", אין גבול למה שאפשר לעשות באמצעות מיומנות היי־טקית. 


ועוד משהו: בתיאטרון האבסורד המוצג בספר משתתפים גם דוד בן גוריון וחיים וייצמן. 


*


אוד גונדר עבד ככתב וכעורך חדשות ב"גלי צה"ל" וב"הארץ". בהמשך עבר לעולם המחשבים והטכנולוגיה. זהו ספר הפרוזה הראשון שלו.