“כמובן שאהבתי, זה הרי הקטע שלי.
אני עוד מעט מכתירה את עצמי למלכת ספרי העזרה העצמית.
אני פשוט מתה עליהם.
נראה לי שזה בעיקר כי אני מתה על עצמי, ורוצה להוציא מעצמי ומהחיים שלי כמה שיותר.
אז ספר שלם שמתמקד רק בי ובחיים האישיים שלי?!
אוי, נראה לי שאני רואה עכשיו כמה התוכן שהדור שלי סופג ומפיץ מעודד נרקיסיזם.
טוב, אבל יכול להיות שזה רק כי הדור הקודם לא דאג לנו לעולם טוב יותר.
אז ברור שאנחנו צריכים להתמקד וקודם כל לדאוג לעצמנו ולחיים האישיים שלנו, כי העולם נהיה מסובך מדי.
כל כך מסובך, שמי מאיתנו יעיז לנסות ולהאמין שהוא יכול לשפר?
אז בוא נתחיל מכך שאני אענה על השאלה ההפוכה: "למי הספר הזה לא מתאים?".
למי שלא מאמין שאנשים מסוגלים להשתנות, וחושב שהחיים שלו לגמרי מחוץ לשליטתו.
אני מאמינה, שאנשים הם מי שהם מאמינים שהם.
האנשים הכי חזקים ומעוררי השראה בעיניי, תמיד ניראים כאילו הם יודעים בדיוק מי הם, אבל גם מסוגלים להתגמש ולהיות יותר מזה.
יותר מהדמות שהם בחרו להיות.
אני חושבת שאי אפשר לבוא לספר הזה מאפס.
לדעתי, קודם כל אתם צריכים להבין את "הסוד", ולהאמין שמחשבה אכן יוצרת מציאות.
אחר כך אתם צריכים לתרגל את העניין, לחשוב מחשבות חיוביות ולעבוד על מערכת האמונות שלכם, ולגלות שזה פאקינג קשה.
ברגע שגיליתם שזה קשה לשלוט במה שעובר לכם בראש, ולהתמקד רק במה שאתם רוצים בחיים שלכם, אז - אתם יכולים לגשת לספר הזה ולהוציא ממנו את המיטב.
הבנתי את "הסוד" אבל לא הבנתי את המדע שמאחוריו. כי ללא ספק יש מדע כלשהו מאחוריו.
בספר הזה יש הסברים והוכחות לעניין, והוא לא פונה אל האמונה שלנו, אלא אל ההיגיון והמחקרים שנעשו שתומכים ברעיון: "מחשבה יוצרת מציאות".
יש בו גם את הכלים שצריך כדי ליישם את הרעיון, שאם זה לא היה מובן מה הוא אז-
הרעיון הוא שהמציאות שאנחנו חווים ורואים, מושפעת ממה שהולך לנו בתוך הראש, ושאנחנו מסוגלים להשפיע על מה שקורה דרך המחשבות שלנו.
אבל חשוב לי לציין שזו לא רק המחשבה, ושכל הקטע זה שהמחשבות שלכם גם יניעו אתכם בסופו של דבר לעשות יותר בחירות ופעולות, שתומכות בחיים שאתם רוצים.
הספר הזה מייצג את מערכת האמונות והפילוסופיה שלי; את הדרך שבה אני רואה וחווה את חיי.
ברור שאהבתי אותו, זה היה צפוי.
מה שלא היה צפוי זה שהוא הצליח להעיף לי את המוח, ולראות מזווית רחבה יותר את הקשיים והאתגרים שעברתי השנה.
עבורי, אחרי השנה שעברתי, הספר הזה היה כמו לצאת מבחינה במתמטיקה, להסתכל בתשובון, ולגלות שצדקתי ברובן.
הספר הזה ניחם אותי, כי הוא סיכם בכמה שורות שיעורים מאוד קשים שעברתי השנה.
אם הייתי רוכשת את הספר הזה לפני 6 חודשים, אולי לא הייתי צריכה לסבול כל כך הרבה...
אבל מה אני אעשה, לפני 6 חודשים הוא עוד לא תורגם בכלל.
אהבתי אותו בקטע אחר, ממקום סובייקטיבי לגמרי, סוג כזה של מצב, הספר הנכון בזמן הנכון.
בוא נגיד משהו שמאוד חשוב לומר על ספרי עזרה עצמית; הם טריקים לאללה, כי אתה צריך לעבור איתם תהליך, אבל אתה גם יכול לסיים לקרוא אותם ביום.
לדעתי הספר הזה לא מתאים למישהו שנמצא בהתחלה, אלא אם כן הוא מוכן לעצור מהקריאה ולעשות את התרגילים שכתובים בספר.
אני אישית לא אוהבת את זה, אבל מכיוון שכבר יצא לי לחוות משהו דומה מאוד למה שהתרגילים האלה היו אמורים לעזור לי לחוות, לא הפסדתי שום דבר מכך שלא ניסיתי אותם.
אבל אנשים שחדשים לעניין כנראה יפספסו את הפואנטה, אם הם לא יעשו ויעברו את התהליך שהספר הזה מבקש מהם לעבור.
אבל הספר הזה היה משהו אחר...הוא עשה את כל מה שספרי העזרה עצמית עושים, אבל גם קצת יותר מזה.
הוא עזר לי להבין חוויות עבר, להיזכר באיך המחשבות שלי כבר הצליחו להתגשם ולהביא לי את מה שאני רוצה, וגם שפך אור על כל התהליך הזה שאני עוברת שנקרא "התפתחות אישית".
כמה זה חשוב להיות מודע ונוכח, ולהינות מפעולות יומיומיות כמו הכנת קפה או סידור הסלון.
לדעתי כל העניין הזה של התפתחות אישית מתחיל מנוכחות; אז אם לא קראתם עדיין ספרי מיינדפולנס וגם אין לכם מושג מה זה אומר - אז זה נחשב חור בהשכלה בעולם ההתפתחות האישית, ואולי הספר הזה לא בשבילכם.
בעבר הכל היה כל כך הרבה יותר קשה, אבל ברגע שנהייתי מודעת לאיך שדברים גורמים לי להרגיש, הצלחתי לעשות את העבודה כדי לשנות אותם. וזו עבודה ללא ספק.
חשוב לי לומר את זה למקרה שיש כאן מישהו שעובר את אותו התהליך כמוני, ומבין פחות או יותר על מה אני מדברת כשאני אומרת "תהליך".
זו חתיכת עבודה. זה קשה. ובכיתי כל כך הרבה כי להשתנות זה כואב, ובכי זה גם חלק מהעניין.
אי אפשר לעבור את כל התהליך הזה, ולא להרגיש את הקושי והכאב; את הסיבה ללמה אנחנו לא אוהבים את החיים שאנחנו כרגע כל כך מנסים לשנות.
עבדתי על המחשבות שלי, מספיק כדי להצליח לשנות מצבים שהרגשתי תקועה בהם.
ואני בטוחה שאני לא היחידה שמצאה את עצמה תקועה בלופ שממנו היא מנסה לצאת, ונכשלת מספיק פעמים כדי להתחיל לחשוב שאולי זה לעולם לא יקרה. שלעולם זה לא ישתנה.
שאולי צריך פשוט להשלים עם זה, ולקבל את זה כגורל.
באיזשהו שלב, אין לך ברירה אלא להאמין שיש יותר לחיים ממה שאתה רואה.
שיש דרך לצאת מזה, שיש אור בקצה המנהרה; שאתה בסופו של דבר תגלה איך לצאת מהלופ ולהתעורר מהטייס האוטומטי.
הספר הזה, גרם לי לראות את התמונה הרחבה יותר של המלחמה האישית שלי.
והוא לא היה כזה חשוב, כזה טוב, כזה מנחם עבורי - אם לא הייתי קוראת אותו אחרי שכבר עברתי משהו, ושברתי כבר כמה הרגלים רעים.
גיליתי שזה אפשרי רק כשאתה רוצה משהו בכל ליבך, מספיק כדי שלא יהיה אכפת לך מה זה דורש, וכמה זמן זה יקח.
אני רואה התפתחות אישית כמלחמה.
אתה נלחם על עצמך ועבור החיים שאתה רוצה, ובעיניי הספר הזה הכי מתאים לאנשים שכבר יודעים איך זה מרגיש.
שכבר נלחמו על עצמם בעבר, ועדיין נלחמים כדי להשיג עוד ובדיוק את מה שהם רוצים בחיים.
הכוח נמצא בהווה, כי רק בהווה אפשר ליצור משהו חדש ולשנות, וזה משהו שכולנו כבר יודעים.
אבל קל לשכוח.
קל לוותר על החיים שאתה רוצה בטווח הארוך, על ידיי כך שאתה בוחר במה שיכול לספק אותך היום.
חייתי ככה הרבה שנים, אז אני ללא ספק מבינה כמה זה קשה לראות מעבר לסיפוק וההקלה המיידית.
אבל נראה לי שסיימתי להקשיב כשאנשים אומרים לי: "תעשי מה שעושה לך טוב".
לא. פאק לא. תדרשו ממני יותר.
כי בסופו של יום אני לא מחפשת שיהיה לי טוב - זו לא הפאקינג מטרה שלי בחיים.
כמובן שאני לא רוצה לסבול.
אבל מה שאני כן רוצה זה להיות חזקה, ולדעת שאני יכולה להתמודד עם כל מה שהחיים ינסו לזרוק עליי.
ולפעמים, אתה לא יכול לגלות עד כמה אתה חזק, עד שהחיים לא משאירים לך שום ברירה אלא להיות חזק.
אז אני כבר לא מתנחמת מזה שאנשים נותנים לי את הרשות לעשות את מה שבא לי, אם זה מה שעושה לי טוב.
כי תכלס זה פשוט שקר אחד גדול.
כאילו, ברור שאנשים רוצים שיהיה לך טוב; אבל איך שאני רואה את זה, הם רוצים שיהיה לך טוב בצורה שמשאירה אותך קטן.
אם לעשות מה שעושה לך טוב היה פוגע בהם,
בקטע שאולי כבר לא תהיה זמין לתת להם את מה שהם התרגלו לקבל ממך,
הם לא היו אומרים לך לעשות את זה.
אז כן, כמובן שהביקורת הזאת נהייתה אישית, ניסיתי להימנע מזה אבל זה מה יש.
אני פשוט לא יכולה שלא לראות את כל העניין הזה של התפתחות אישית כאתגר אוניברסלי.
כאילו, אני חושבת שספרים כאלה יכולים לפעמים לגרום לכל העניין הזה להיראות כל כך הרבה יותר קל ממה שהוא באמת, וזה קצת מעציב אותי עכשיו.
כי זה לא, זה ממש לא.
זה ממש לא קל לעבוד על עצמכם, בעיקר אם אתם נמצאים 180 מעלות מהנקודה שבה אתם רוצים להיות.
בעיקר אם אתם בקצה השני; רק בכניסה של המנהרה הזאת; ויודעים שמחכה לכם הרבה הרבה חושך לפני שתוכלו לראות את האור.
-
אז מה בעצם הספר הזה עשה עבורי?
טוב, את מה שהוא טען שהוא יעשה - הוא פתח לי את הראש.
פחות או יותר באותה הצורה שספרים אחרים פתחו בעבר,
אבל בגלל שאני עדיין בתהליך ותמיד עוברת דברים,
הראש שלי תמיד נראה טיפה אחרת בכל פעם שפותחים אותו.
ועברתי הרבה דברים מאז שפתחו לי את הראש בפעם האחרונה, אז היום הראש שלי נראה אחרת לגמרי.
מסתבר שזה תמיד חשוב עבורי, לפתוח את הראש; אתגר קבוע בחיי.
אז השורה התחתונה שלי היא: "ספרים חברים ספרים" - תקראו ספרים.
תפתחו את הראש, ולא אכפת לי באיזו דרך תשתמשו; פשוט תפתחו אותו כבר, ותנסו לראות מעבר למה שכבר התרגלתם לראות.”
