ביישוב קטן, מכנסת המציאות חלוצים וניצולים, ותיקים, פליטים ותושבי מעברות. זהו מקום שבו מבטאים געגועים בערבית, ספניולית והונגרית, ומספרים באידיש על אלו שאינם ונשארו "שם". במקום הזה גדלה בילי להורים שידעו אובדן ושכול. היא מפלסת דרכה באומץ לב בין הילדים והמבוגרים, עדה ושותפה למאבק משפחתה לפרנסה ולביטחון חברתי. יחד עמה אנחנו חווים יחסים בין עדות, בין בנים ובנות ובין גברים לנשים, ובעיקר את התתנהלות המשפחתית הנסתרת מן העין.