בבוקר קלעה אחותה את מחלפותיה הארוכות בצמה סביב ראשה והותירה כמה קווצות שיער שנפלו בחינניות על צווארה.
היא רוצה לחלום. על שכבת האורז השרופה שאימא תשמור עבורה, על הקולנוע שאבא ייקח אותה אליו, על סיום לימודיה בבית הספר בסוריה ועל האהבה הגדולה שמחכה לה.
וכשהיא רוצה לחלום, היא קוראת.
הוא לא רוצה לחשוב. לא על הלפת שאימא הייתה מכינה, לא על סיפורי התורה שאבא היה מספר בעיראק לילדי הבית המשותף, לא על טעם הדגים של נהר החידקל ולא על העוּד שנשאר מאחור.
וכשהוא לא רוצה לחשוב, הוא סופר.
המציאות הארצישראלית של שנות השישים, קיבוץ הגלויות שבה, העליות הגדולות, חיי המעברות והערים, אפשרה חיבורים בין־תרבותיים שלא תמיד זכו לתמיכת המשפחות.
אהרון ונורית נלחמים על זכותם לבחור אחרת.
"אני חייב," הוא החל לומר בקול צרוד, "אני חייב כבר לדעת לאיזה אורך השיער הזה שלך מגיע."
כלת הים הוא ספר הפרוזה הראשון של לילי מילת. יצירה ספרותית בהשראת סיפורים אמיתיים אשר לוקחת את הקורא למסע בין שתי תרבויות, בין ריחות ובין טעמים שחוברים לאהבה בארץ ישראל. מילת נחשבת לאייקון כתיבה, פרסמה ברשת סיפורים קצרים בעברית ובאנגלית ואף זכתה בתחרויות בארץ ובלונדון.