לְעוֹמֶר יֵשׁ אֹהֶל קִרְקָס בַּחֶדֶר, עִם לֻלְיָנִים וְלֵצָנִים וְהַכֹּל, וְהוּא לֹא מַרְשֶׁה לְאַף אֶחָד לְשַׂחֵק בַּקִּרְקָס שֶׁלּוֹ — בִּמְיֻחָד לֹא לְגַיְא, אָחִיו הַקָּטָן הַשּׁוֹבָב.
אֲבָל גַּיְא רוֹצֶה כָּל כָּךְ, וְעוֹמֶר הָלַךְ לַחֲבֵרָה, וּמְשַׁעֲמֵם לוֹ לְבַד,
וְ... אוֹי וַאֲבוֹי!
מָה קָרָה לַקִּרְקָס?
וּמָה יִקְרֶה כְּשֶׁעוֹמֶר יַחְזֹר הַבַּיְתָה?
מִי הָרַס אֶת הַקִּרְקָס, מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת נוֹיָה שַׂגִּיב וְהַמְּאַיֵּר שַׁחַר קוֹבֶּר (יוֹצְרֵי בֹּקֶר טוֹב עוֹלָם, שֶׁתֻּרְגַּם לְרוּסִית וְלִסְפָרַדִּית), הוּא סִפּוּר עַל קִלְקוּל, עַל תִּקּוּן, וְעַל רְגָעִים כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים בֵּין שְׁנֵי אַחִים אוֹהֲבִים.
נוֹיָה שַׂגִּיב הִיא מַרְצָה לְמִקְרָא, יוֹצֶרֶת סִדְרַת הַתָּנָ"ךְ בְּקוֹמִיקְס, מַדְרִיכַת טִיּוּלִים וְאִמָּא שֶׁל עוֹמֶר וְגַיְא.
שַׁחַר קוֹבֶּר הוּא מְאַיֵּר בֵּינְלְאֻמִּי וּמַרְצֶה לְאִיּוּר, וְאַבָּא שֶׁל יוּבַל וְיוֹנָתָן.