ביקורות ספרים על הספר זה לא היה אותו הגשם
|
תמיד אומרים שכל סופר כותב למעשה על עצמו, בכל מיני זוויות שונות. הספר הזה הוא מקרה קלאסי של מישהי שרצתה לספר סיפור, ושאבה אולי 80% ממנו מהחוויות האישיות שלה, ו-20% נוספים הוקדשו לסיפור שונה, אבל עם אלמנטים דומים. כלומר, זה מאוד מאוד מורגש שהחוויות והנופים, והשפה, והחוויה האישית של מישהו שנולד בארגנטינה וחוזר לבקר בה בשנים מאוחרות, הן למעשה חלק מזכרונותיה של הסופרת עצמה.
כמו תמיד, יש לזה חסרונות ויש לזה יתרונות.
מדובר על מסע לחיפוש עצמי של אישה שילדיה בגרו ועזבו את הקן, והיא כעת יוצאת לארץ מולדתה, ארגנטינה, כדי למצוא תשובות, משפחה, ואולי גם אהבת נעורים.
... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מעגלים, מעגלים
איך שאנחנו נשארים
בסיבובים של החיים
נאחזים באנשים
מעגלים, מעגלים
איך שאנחנו נשארים
מתעוררים ליום חדש
חוזרים ושוב מנסים....
♪♫♪♫♪♫♪♫
כך כתב ושר עידן רייכל.
כפי שכולנו יודעים החיים הם דבר דינמי ולפעמים הם מלאים בהפתעות ומהפכים. לעיתים קורה לנו כי אלו נופלים עלינו בהפתעה. כפי שאמר ג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לנו בזמן שאנו עושים תכניות אחרות.
במהלך חיינו אנחנו נפרדים מאנשים ומקומות שונים גם כאשר אנו לא רוצים זאת ושנים אחר כך אנו עדין חשים כי אותו אדם, מקום או אירוע שחווינו, היה משמעותי עבורינו גם אם המפגש איתו היה קצר וזמ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבת נעוריה של ליה , יהודיה בת למהגרים מאירופה שהשתקעה בארגנטינה, לפביו המרקסיסט, נקטעת, על ידי החונטה הצבאית. משפחתה בורחת לישראל ושם היא מקימה בית.
אבל, הקיטוע החפוז, מבעבע במעמקי נפשה של ליה גובה מחירים מהקיים ודורש תהליך של השלמה.
זהו הבסיס לסיפור של חזרה לארגנטינה ותהליך של השלמה וסגירת מעגל.
לכאורה, הסיפור דורש התנהגות של "זעקות ולחישות" נוסח ברגמן, ולא היא. דווקא בסביבה מקבלת שמאפשרת לליה צוהר לגלות את עצמה ביום יום הארגנטיני, אצל משפחתה בבואנוס איירס או בפמפס, נארגת התבנית שסוגרת על החסר.
הכתיבה אינה דרמטית, בלי גילויי תובנות, אלא תיאור של ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
