ביקורות ספרים על הספר הפאנדום - הפאנדום #1

קשה לי לתאר את החוויה שלי מהספר. אני לא יכולה להגיד שהוא היה חסר עלילה, או צפוי מידי, אבל היתה לי תחושה לא נעימה כל הזמן שקראתי אותו. אולי בגלל שזה ספר דיסטופי וכבר נמאס לי מאלו. אולי בגלל שהדמות הראשית הרגישה לי חסרת אישיות. אולי זה בגלל שאני בקושי זוכרת את החברה הכי טובה מתוך שלוש דמויות. אני לא יודעת, באמת קשה לי להסביר. זה לא היה ספר רע, בוא נגיד כך. אם היתי קוראת אותו בכיתה ה-ו, היתי מתלהבת ממנו מאוד. היתי מאוד בקטע של דיסטופיה באותה תקופה, אוקי? אבל עכשיו, כשניסיתי לקרוא את הספר, הוא פשוט שיעמם אותי. עשיתי משהו שאני בחיים לא עושה- קראתי חצי ממנו ואז די... המשך לקרוא

הלנה

הכריכה של הספר מזכירה לי גרביונים קרועים, מכל הדברים שבעולם. תורמת לכך העובדה שהכריכה האחורית של העותק שקיבלתי קצת מקולפת, והקילוף חושף את הבד שמאחורי הצבע השחור, וזה נראה - נשבעת לכם - כמו גרביון קרוע. והקוצים מסביב רק מחזקים את הרושם. טוב, אולי יש לי דמיון פרוע מידי. אז איזה כיף שיש ספר שנותן מענה לדמיון הזה :) הייתי סקפטית. קראתי כאן את הביקורת של חתול השיממון (תודה!) והיא הלהיבה אותי, אבל ככל שחלף הזמן הציפיות שלי רק עלו ואז כבר הייתי בטוחה שזהו, אני אתאכזב. אולי התרגום יהיה גרוע (הוא לא). אולי סיפור האהבה יהיה מטומטם (הוא דווקא מודע לעצמו בחינניות ש... המשך לקרוא

אתל

***הפאנדום*** אמ;לק: כן או לא? אומייגאד כן. כמה כן? בואו רק נגיד שאם הספר הזה היה בנאדם לגמרי הייתי מתחתנת איתו, או לפחות מנהלת איתו רומן סוער – כי הוא פשוט מושלם תקציר מגב הספר: האם יש סיפורים ששווה למות בשבילם? ( =^.^= כן, כןןןן, הספר הזה! =^.^= ) ויולט אוהבת את הספר "מחול הגרדומים" – כמו כל מעריצה, היא חולמת להיות לחלק מהסיפור האהוב עליה. אבל החלום הופך לסיוט בכנס "קומיק-קון", כשוויולט וחבריה מועברים באמת אל העולם של "מחול הגרדומים" ונלכדים במציאות דיסטופית אלימה ומסוכנת. שם הם עושים טעות דרמטית, מקפדים חיים ומסיטים את מהלך העלילה. כדי לשרוד בעולם החדש והק... המשך לקרוא

חתול השיממון