ביקורות ספרים על הספר אני כבר אוכל בקבר

# יש סופרות המתארות את דמויותיהן באופן מפורט. צבע השמלה, שם יצרן התיק האופנתי, פירוט האיפור לכל שלביו, תיאור הגוף, הגובה, המשקל, הקוביות בבטן (אם מדובר בבחור). תיאור המשקאות, הסמים, הריהוט... הבנתם את הנקודה. לא יודעת למה דווקא סופרות מתאפיינות בסיגנון הזה. אולי זה שייך לראייה המרחבית החסרה, המחייבת התמקדות בפרטים כדי להבין את חלקה של התמונה. אולי זה נובע מזמנים עתיקים, בהם היה על המלקטת להבחין בפרי מוסווה בעלים ואולי לתאר אותו לחברותיה. כך או כך תיאורים ויזואליים מפורטים של בגדים, צבעים, מראה חיצוני ושמות אופנאים וסתם מפורסמים, מופיעים בספר הזה מלוא ... המשך לקרוא

yaelhar

הכתיבה הייתה קצת ארוכה ומייגעת לטעמי. די הרגשתי כאילו אני קוראת אותו בכוח. בכל אופן עלילה נחמדה- אם עולם האופנה מושך אתכם אולי תהיה לכם סיבה להתחבר. את הסוף הזה לא ציפיתי, ניחא.... המשך לקרוא

Lonely walker

קאט עובדת קשה במגזין האפנה הכי נחשב בניו יורק. היא מאמינה שתקודם לתפקיד העורכת שהתפנה כי העורכת, הילרי, מתה בנסיבות מוזרות מהתקף לב באמצע העבודה. החקירה על מותה של הילרי נסגרה והחיים ממשיכים, לכאורה, עד שקורים כמה דברים ודרכה של קאט נפגשת עם מארק האטון הבלש. ביחד ולחוד הם ינסו להגיע לפתרון תעלומת מותה של הילרי. כל העלילה הזאת מתרחשת בניו יורק, בצמרת עולם המגזינים של האפנה שנאבק על קיומו עם הרשתות החברתיות שמציעות תוכן כמעט זהה ובחינם. הגיבורות בסיפור עסוקות מבוקר עד ערב בלהתלבש "נכון" והספר מלא בניים-דרופינג של מותגי אפנה, בתיאורים של בגדים, נעלים ... המשך לקרוא

תמר-מילים