ביקורות ספרים על הספר איש הגיר
|
ספר מצוין!
סיפור מקורי ונהדר. מונגש בצורה קולחת ומסודרת, דבר שקשה יותר לעשות בסיפורים בהם מתנהלים שני צירי זמן שונים במקביל.
כל הכבוד לק.ג'. טיודור... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אדי אדמס(המכונה אדי מנסטר) מתחיל את סיפורו במקום שבו הכל התחיל.
מנקודת מבט של ילד בן 12 הוא משתף את הקוראים במחשבותיו והרגשותיו. הספר נע בין הילדות של אדי לאדי הבוגר בן ה-42. באחד הימים אדי מקבל מעטפה ובתוכה גיר וציור של דמות, אדי בטוח שזה כלום עד שחבר מהעבר קופץ לבקר ומחזיר את אדי אחורה לימים שהוא העדיף לדחוק לפינה חשוכה במוח-לאותם זכרונות מ- ״ילדת הקרוסלה״ ומר הלורן.
עוד שכבה מתקלפת ועוד פרט מהעבר נכסף.
הדמויות מצליחות לשטות בנו, לרגע אפשר להרגיש ממש בטוח לידן ורגע אחר כך הן הופכות לחשוד המיידי.
אפשר לומר שהוא ספר מתח מסוג אחר, לא בדיוק ספר המתח הקל... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איש הגיר הוא ספר לא מספק.
בניסיון לגלוש על הגל האחרון של "מותחנים פסיכולוגים" התרסקו ספרים רבים ושקעו למצולות. בספר ביכורים קשה מאוד לאזן בין תעלומה מרתקת ומסתורית בעלת פתרון יצירתי ומפתיע לבין חקירה לעומק של נבכי הנפש האפלים ביותר של הדמויות. ואכן, ק.ג'. טיודור נקרעת בין השניים, מאבדת איזון ומתנפצת אל הסלעים. אני בשום פנים ואופן לא אומרת ש"איש הגיר" הוא ספר גרוע - אלא שהוא לא מצליח להיות טוב באמת.
יש בו דברים חיוביים. קראתי את הספר עד הסוף בשקיקה, ומחלק מהדמויות נהניתי ואפילו הצלחתי להתרגש מהמוות של אחת הדמויות השנואות (בשל השפעת האירוע על החבורה). י... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה יכול היה להיות ספר מתח טוב. אם הסופרת היתה טיפה'לה פחות שקופה ולא זורעת לאורך כל הסיפור רמזים עבים כמו פיל אולי הייתי מצליחה להיות מופתעת מהסוף.
בדברים השוליים שממש לא מותירים רושם היא הפתיעה ויצרה כזה חוסר סדר ותחושה שבמקום שהכל יתבהר קשה לעקוב מי עשה מה ולמה - לא שזה היה משנה כי אלו באמת היו הדברים השוליים.
סה"כ ספר בינוני
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה להאמין שהספר "איש הגיר" הוא ספר ביכורים של הסופרת. מידע על הסופרת לא מצאתי, ומהכריכה הבינותי שהיא עבדה בתחום הפרסום, הייתה קריינית, הגישה תכניות טלוויזיה והוליכה כלבים. על אהבה והקשר המיוחד של הסופרת לכלבים, מתקבל אזכור בתוך העלילה.
סוף הספר מופיע בפתח דבר... "הראש של הנערה נח על ערימה קטנה של עלים כתומים וחומים. עיני השקד שלה היו לטושות אל חופת השקמה, האשור והאלון שמעליה, אבל לא ראו את אצבעות אור השמש המהוססות שנתחבו מבעד לענפים וריססו את רצפת היער בזהב. הן לא מיצמצו כשחיפושיות שחורות נוצצות התרוצצו על האישונים. הן לא ראו יותר כלום. רק חשכה." (עמד... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
