ביקורות ספרים על הספר חול טובעני - ספריה לעם #744
****
"שבריר" היה גאוני. הוא היה מופרע במובן הכי טוב של המילה. כשקראתי אותו לפני תשע שנים אני זוכר שהרגשתי שאף פעם לא קראתי משהו דומה לזה. מנוע שיוצר דימוי מקורי אחרי דימוי מקורי, ששומט את הקרקע מתחת לאינספור מחשבות שכבר היו נטועות לבטח באדמת המובן מאליו.
מאז שראיתי איפשהו שיצא לסטיב טולץ ספר חדש, סימנתי אותו בידיעה שזה משהו ששווה לקרוא. אם רק הוא יהיה דומה אפילו בקצת ל"שבריר", חשבתי, שיחקתי אותה.
אז "חול טובעני" דומה בהרבה יותר מקצת ל"שבריר", והיה אמור להיות בדיוק הבינגו שחיפשתי לחופשה החלקית במקדוניה, אבל מה שהוא הצליח לעשות בחמישים או מאה העמודי... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
איוב המודרני, כך נכתב על הכריכה האחורית של הספר. ואכן, הספר נכתב במונולוגים ארוכים, כמו ספר איוב בתנ"ך. מונולוגים מפי הגיבור, ומפי החבר השוטר שלו, ליאם, שהוא המספר של הסיפור.
דבר נוסף, גיבור הסיפור אכן מואשם על לא עוול בכפו בהרבה דברים, וחוסר מזלו הופך אותו לאדם אומלל וחסר כל. החיסרון- יש כאן איזו השטחה של הדמות הססגונית שלו, מכיוון שכל הדברים שקורים לו הולכים לאותו הכיוון- כישלון.
והעניין השלישי, שהוא גם כן חסר- ריבון עולם שיסגור את הסיפור בהתגלות כלשהי, בסיום סיפור שהוא לא מעשי ידי אדם.
חוץ משלושת הדברים האלה, הסיפור מעניין, מותח, מצחיק, עצוב, מקורי, ו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מעולה. דמותו של אלדו בנג'מין הלוזר המתוחכם מוצגת בכתיבה יוצאת מן הכלל. ספרו הקודם של סטיב טולץ "שבריר" המצוין גם כן, היה זה שסימן לי את טולץ כסופר מצוין ששווה לעשות את המאמץ ולקרוא אותו. דמותו של אלדו כפי שהיא מסופרת מפיו של חברו מהתיכון והשוטר דהיום ליאם, ואחר כך מפיו של אלדו עצמו - היא כל כך פרועה, לא דומה לשום דבר, יזם סדרתי של שטויות, מוקף בחברים תועלתניים - שוטר, רואה חשבון, עו"ד - כל מי שיכול להציל אותו מהפורענויות של עצמו. כך גם תיאור קשרין עם הנשים בחייו - אמו לילה, אשתו לשעבר סטלה, חברתו מימי אנדרווד. וכך הוא מתאר את עצמו "...בכל פעם שאני מנגן בפסנת... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|