ביקורות ספרים על הספר ימים לראות

ספר מאוד נעים לקריאה! זה באמת אחד הספרים שבו הדמות והכתיבה עושים את הספר ולא העלילה עצמה. צורת הכתיבה מאוד מרגשת וגם מאורגנת יפה. כל פרק מתואר מנקודת מבט של מישהו אחר (אבל עדיין כתוב בגוף שלישי) ויחד כל הפרקים יוצרים פסיפס יפה של פרק בחייה של סופי - בחורה עיוורת הגרה בחולון עם סבתה. הפרק בחייה עוסק בקשר העמוק שפיתחה עם שלומי - שכן נשוי הסובל מפוסט טראומה לאחר פציעה קשה בצבא. המפגש בין בחורה עיוורת מלידה שלא רואה כלום לבין בחור שכל משאלתו היא רק לבטל את מה שכן ראה יוצר את הקונפליקט העיקרי בספר ומביא אותו לסוף הבלתי נמנע. לטעמי מדובר בסיפור נוגע ללב, מצ... המשך לקרוא

אוהבת לקרוא

ב"ה אני איך שאני גמרתי לקרוא את הספר אז הדמעות יצאו לי בלי שהרשתי להם. למה שהיה מרגש וגם אני עם לב חלש ורגיש. היה לי מאוד מעניין ןכואב אז לקרוא על עיוורת ואיך היא בחיים שלה. אני לא אהבתי מהרומן שלה. אז הסופרת יכלה לעשות רומן אחר אולי יותר טוב. אבל גם היה לי מאוד חם בלב לקרוא בשפה שלנו של הארץ ושל הישראלים עם החום והמחוספס. אבל למה הישראלים האלה חייבים שיהיה גם גס? אפילו שהרוב דוקא היה עדין. ואני רוצה להגיד לשגית היקרה תכתבי לנו עוד למה שאנחנו אוהבים. למה שבסוף כל הישראלים הם בסוף משפחה אחת גדולה.... המשך לקרוא

משה

"אם אתה יכול להביט, ראה. אם אתה יכול לראות, התבונן." הציטוט היפהפה הזה, מתוך "על העיוורון" של סאראמגו, משקף יפה את רוח הספר. כי הסופרת, שגיא גלית, אישה רואה, מצליחה לא רק לראות אלא גם להביט ולהתבונן אל נבכי נפשה של סופי, גיבורת הספר, עיוורת מלידה, ולבטא במילים נוגעות את הרצון של סופי, שהוא רצונו של כל אדם שסובל מנכות: שיראו אותה כאדם רגיל, לא כחריגה, מוגבלת או עיוורת. שלא יחשבו עליה מה שחשב למשל השכן החדש "לא חייך לעצמו בהנאה למראה העכוזים התפוחים, רק חשב לעצמו בצער – איזה מסכנה זאתי, איזה מסכנה". סופי מנהלת שגרת חיים אפרורית ומשעממת הכוללת עבודה כמרכזנית ... המשך לקרוא

שמוליק כ.

יש ספרים שהעלילה שלהם עושה את הסיפור, בעוד הדמויות קצת נדחקות, מצטנעות, ויש את הספרים שהדמויות הן העושות את הסיפור. הספר הזה שייך לזן האחרון. גיבורת הסיפור סופי, כל כך מלאה, מוחשית, ונוכחת, שהיא מצטרפת לעוד הרבה דמויות שאני "סוחבת" אתי כבר שנים. (הקשיש מ"החיוך האטרוסקי," ניק מ"דפוק על כל דלת ניק רומנו", האמא מ"למה לא באת לפני המלחמה", האמא מ"פתק לאמא", פישר מ"בית ספר לקסם אישי", ועוד עוד...). סופי היא בחורה עיוורת מלידה, המתגוררת עם סבתה גניה בדירת שיכון צנועה בחולון. הסופרת מכניסה את הקורא אל תוך עולמה של סופי, אל תוך ראשה, ובצורה כזו שהרגשתי כאילו שמאז ומתמ... המשך לקרוא

dina

הרומן "ימים לראות" של שגית אמת, כלת הפרסים "זאב" ו"לאה גולדברג", הינו ספר הבכורה שלה לקהל המבוגר. העלילה מגוללת על ידי דמות מיוחדת ורגישה-סופי. לדמותה המיוחדת של סופי צורפה דמות נוספת – שלומי השכן הנשוי לענת + 2 ילדים ועם פוסט טראומה. -מה מיוחד בסופי? סופי נולדה עיוורת! היא לא רואה את מה שאנחנו רואים. היא לא יודעת איך ניראים השמיים, השמש והירח. היא לא יודעת... הפרק הראשון של הספר מתחיל בסופי וסוגר את המעגל בפרק האחרון. בסוף הפרק הראשון: סופי שאלה - "את מבינה עכשיו, סבתא נכון? ותבאר-ככה זה. יותר ממאור עיניו נחוץ לו לאדם שיראו אותו שיהיה שם מישהו בחוץ ... המשך לקרוא

לי יניני

סיפור מקסים ומאוד ישראלי אבל מעינייה של בחורה עיוורת שמספרת איך זה להתמודד עם העולם ועם ישראל מילדותה ועד בגרותה. יש משהו מרתק בללמוד על העולם שלנו דרך עיניים של אחרים, ועל אחד כמה וכמה דרך עיניים שאינן רואות. הקשיים של סופי בהגעה לעבודה (בשני אוטובוסים!) ובהתמודדות עם דעות קדומות של אנשים רואים עליה ועל שכמותה ריתקו אותי וה"קסמים" שביצעה כשהוכיחה לסביבתה שהיא בעצם רואה בדרכה שלה הקסימו אותי. בניגוד לרוב הספרים שיוצא לי לקרוא, בהם אני כמעט מיד מדמיינת איך הדמויות נראות ומדברות, בספר הזה לקח לי זמן מאוד גדול לדמיין את דמותה של סופי ושל הדמויות הסובב... המשך לקרוא

Reut.Zaro

סיפור עדין על סופי, שהיא עיוורת מלידה, ומערכת היחסים בינה לבין סבתה גניה, אצלה היא גרה. לסיפור מתווסף גם שחקן שלישי שגר בשכנות שחווה הלם קרב בשירותו הצבאי. סופי מודעת למגבלה שלה ומצליחה לתפקד בעולם בעצמאות גבוהה, ועם זאת מרשה לעצמה להיסחף לסיפור אהבה קצת בלתי אפשרי עם בנם של השכנים החדשים, שעובד עם אביו על המשאית וסוחב הלם קרב מעברו. הסיפור כתוב ברגישות ומתאר את חייהן של סופי וגניה כך שיכלתי לדמיין כי הן השכנות שלי. פחות התחברתי לסוף הסיפור שנדמה שנפתר בקלות רבה מידי, אבל אולי זה עניין של טעם אישי. ישראלי, חביב ונעים. תהנו! ... המשך לקרוא

תמר-מילים

ספר יפהפה, מרגש ונוגע ללב. הכתיבה עשירה וקולחת, ממליצה בחום! הגיבורה היא סופי, בחורה בת שלושים, עיוורת מלידה. אמה נפטרה ואביה בחו"ל. לאחר שעברה ארוע לא נעים כשגרה בדירה עם שותפים, היא עוברת לגור עם סבתה בדירה קטנה בחולון. סבתה של סופי דואגת לה כמו שסבתא פולניה יודעת לדאוג ויחד עם זאת מעודדת אותה להיות עצמאית. הקשר בין השתיים ועוצמת האהבה ביניהן הזכירו לי את סבתי ז"ל מצד אמי שאהבתי אותה אהבת נפש ועד היום היא שבה אליי בחלומות. סופי מנהלת חיי שיגרה, מהבית לעבודתה כמרכזנית בחברת ביטוח. היא נוסעת כל יום באוטובוסים ומנהלת חיים עצמאיים. סופי בודדה, חוץ מסבתה... המשך לקרוא

תושיק