ביקורות ספרים על הספר אין דלת

בדיוק כמו "הנער האבוד", תומס וולף לוכד את הזיכרון ואת התיאורים בתמונותיו. הדילוגים בין עונות השנה (אפריל ואוקטובר) מופלאים וכאילו מזכירים לך עצמך רגעים בילדות. הכותב מתאר כמיהתו של הנער/הגיבור, לזכרונות ורגעים שחלפו בעברו, לעונות השנה, למעגלים של אחרים, תוך כדי חיפוש אישי, והוא מצדו כמעט משתכר מהתמונות הקפואות האלו כמו היה חלק מהם. מתוך הספר, על נהגי המשאיות ---------------------- "ידעתי את שמחותיהם ומלאכתם של אנשים כאלה, שנהגו במשאיות הגדולות ברחבי הארץ בלילה. יכולתי לראות ולחוש בבירור, כמי שהוא עצמו התנסה בדבר, את כל השעות והתנועות של מסעם. יכולתי ל... המשך לקרוא

ליבנה

יש משהו ממכר בסגנון הכתיבה שלו, היות והוא מדביק אותי אליו כדי לשמוע עוד ועוד. כן לקלוט את כל הרמוניית תיאורי הטבע, הלכי הנפש וחוכמת החיים, אשר אני נפעמת ממנה כל פעם מחדש, הנובעת ממנו כמו ממעיין בגילו הצעיר. הרגשתי כי קיימת ניגודיות בין יופי החיים על פני האדמה, היוצרת מעין שלווה ורוגע מדומה אצל הקורא, אך מתחת לפני השטח, עמוק בתוך הלב והנפש, קיימת סערה , סערה של כאב וזעקה גדולה. תומס וולף פורש לפנינו הקוראים את תשוקותיו וצורכיו , אשר חלקם משותפים לכולנו. כמו למשל, הצורך להיות נאהב, או שייכות לחברה. תומס וולף מפרש מהו אושר בראייתו. הנובלה נפרשת על פני ארבע... המשך לקרוא

צילה