ביקורות ספרים על הספר בוצ'רס קרוסינג

סטונר הוא המגנום אופוס של ויליאמס. אם לא די בכך, אחרי קריאת הספר אותו אני מבקר עתה וקריאת אוגוסטוס, ויליאמס הוא סופר של ספר אחד. ספר נפלא, אבל אחד. לו צוויג היה עורך את ספרו של ויליאמס, הקיצוץ היה מגיע לכדי שני שליש. צוויג הרי כתב בהרחבה אודות הקיצוץ האכזרי בטקסט, כך שהקורא יקבל בדיוק את מה שהוא צריך לקבל. במובן הזה ויליאמס הרבה ללהג עד אובדן חושים, שלא לצורך ובטח ללא טעם. זה, כשבידו דרמה אמיתית, אבל לרוב קצת לא מובנת ולא הגיונית עד סופה. הרי לא מדובר בספר מתח, שם היגיון ורהיטות הם כאבן ריחיים על הצוואר. מהו הספר שלפנינו? האם זהו רומן חניכה? ספר על גורל אכז... המשך לקרוא

מורי

מסוג הספרים שאתה קורא לאט כי אתה לא רוצה שיגמר. לא מזמן קראתי את "סטונר" שגם הוא קיבל 5 כוכבים. סטונר ספר עדין, רגיש, עמוק, פשוט, בלי זעזועים. לא נתפס שבוצ'רס קרוסינג נכתב ע"י אותו מחבר. בוצ'רס קרוסינג הוא סיפור הרפתקה במערב הפרוע של שלהי המאה ה-19, דמויות קשוחות ומסוקסות, התאורים גסים וקשים לעיקול ויש הרבה זעזועים לאורך הסיפור. יש קטעים ממש קשים לעיקול כגון הטבח בביזונים. על פני עמודים שלמים מתואר כיצד פושטים את עורם ומכינים אותו למסחר. למרות שהסיפור הוא על אנשים קשוחים בסביבה פראית ולא ידידותית הכתיבה הנהדרת של וויליאמס סוחפת, מרגשת ומרתקת. רוב הס... המשך לקרוא

משה

כן, כן ופעם נוספת כן! נכון, זו לא חכמה לבוא בגישה אובייקטיבית לספר נוסף מפרי עטו של סופר שדעתך הטובה עליו כבר פחות או יותר מגובשת, אבל המציאות המוכרת מהיום-יום של כולנו, טוב - שלי לפחות, לא מוכח סטטיסטית אבל מרגיש בכיוון, היא, שאחרי התעלות מגיעה בד"כ אכזבה... ככה לימדו אותנו. זה בפק"ל כבר. חשבו למשל על כל העיתונאים/מבקרים/אנשי דעה וונאביז, שנהנו לאורך הדורות לקטול עבורנו ספר שני של סופר או תקליט שני של זמר או עונה שנייה של סדרה טלוויזיונית או כוריאוגרפיה שניה של אוהד נהרין. נשמע מוכר? והנה, לא אכזבה ולא נעליים, נהפוך הוא: העלילה הפעם אמנם רחוקה מ"סטונר" כמרח... המשך לקרוא

הלל הזקן

מאד אהבתי את "סטונר". אהבתי בו הכל - את עיצוב הדמות הצנועה של סטונר, את הבנת המניעים, הכתיבה המפורטת והקריאוּת של הסיפור. הוא גרם לי להזדהות עם הגיבור ולחשוב עליו הרבה. ברור שכשהופיע ספר נוסף של הסופר מיהרתי לקרוא. הספר הזה נכתב מספר שנים לפני סטונר ופורסם לראשונה ב 1960. הוא סוג של מערבון. מערבונים היו פעם ז'אנר פופולארי. סרטים סיפרו את אותו סיפור - פחות או יותר - והתאימו במיוחד לנערים שהבריזו מבית ספר והבוקר שהתפנה להם הועבר בכייף בהצגה יומית. מערבון יוצר משוואה פשוטה (בלי נעלמים...) שמשמעה גיבור גברי טוב והוגן מול כמה מושחתים חסרי מוסר, המתעללים באזר... המשך לקרוא

yaelhar