ביקורות ספרים על הספר השעה לילה

הגעתי לספר הזה כי ביקשתי המלצה למשהו היסטורי ומדכא, זה כמעט פגע במטרה אבל לא בדיוק [אם יש לכם המלצות למשהו אחר אשמח לשמוע]. הספר עצמו כתוב כאילו אני יושב ליד הסופרת באוטובוס בין-עירוני והיא לא מפסיקה לחפור לי על הצרות שלה והמשפחה הדפוקה שלה וכו׳ וכו׳... [והיא עשתה את זה בספר עצמו מספר פעמים לעוברי אורח תמימים] הספר קצת מתסכל כי כל דמות שנכנסת לסיפור פשוט מקבלת את ההחלטות הכי גרועות שהיא יכולה ואז מתנדפת כלא הייתה, למרות שהסופרת מדברת על ׳אהבה טהורה׳ - כל מערכת יחסים מרגישה כמו סחר חליפין ותו לא, אדם לאדם זאב וכל אחד לוקח מה שהוא יכול מאיפה שהוא יכול - ... המשך לקרוא

איתי

הנאה צרופה מהאמנות המסוימת מאוד שהיא הספרות. הספר כל כך מופתי שכל ביקורת רק תחטא לו. זהו סיפורה של דמות אחת, אישה לא צעירה, רגשנית יתר וצודקת כל כך. שעוברת מסלול חיים לא פשוט אך מאוד מוכר ונפוץ. יש שם בעיקר, ילדים (כפויי טובה ואכזריים לדעתה, אבל הם גם,"השמשות שלי"), נכדים, אמא וכל מיני גברים פחדנים וקמצנים ובוגדניים, לדעתה. הטיפוס שהיא, כתוב בשיא המצוינות הרוסית, אתם יודעים, עליבות שאין למטה ממנה, אבל תמיד מופיעה שם עוד כוס תה ועוד איזו חתיכת לחם. ותיאורים של בחירות שגויות, רגשות סותרים, התנהגויות מגוחכות והשתפכויות של הנפש. אני נהניתי, וצחקתי. ... המשך לקרוא

שממית

מה קורה כאשר אדם חי בתוך דירה קטנטונת, כאשר הקירות הולכים וסוגרים עליו, והצליל היחיד שנשמע בבירור הוא קול טחינת עצמות במטחנה ישנה מעבר לקיר? מה קורה ליכולת של אדם כזה לאהוב את ילדיו, את נכדיו, כיצד מציאות חיצונית מטורפת מעצבת את יחסיו עם בני אדם אחרים, עם שכניו? בעיניים של קוראת שחיה את חייה בחברת שפע דמוקרטית, הטקסט זרק אותי למציאות אחרת, שמנכיחה את הרעיון שחברה מעוותת לא זאת בלבד שפוגעת באופן שבו בני אדם אחרים מתייחסים אחד לשני, אלא מעוותת את נפשו של הפרט שחי בתוכה. ואז נשאלת השאלה כשנפש מעוקמת כל כך, מה נותר מההגדרות של אדם, אישה, אם, סבתה, מיחסים בי... המשך לקרוא

שרית

השעה לילה, בחרתי להאזין לספר. זהו ספר לא קל להאזנה, ולקח לי כמעט חצי ספר להיכנס אליו ולהתחבר לאווירה ולדמויות. תחת המשטר הקומוניסטי ברוסיה , מסתבר שהחיים אינם דבש. אנה משוררת החיה בדלות בדירה קומונלית, ומגדלת בה את נכדה, אמה ומסייעת גם לילדיה הבוגרים. בנה האלכוהליסט, ובתה אשר נכנסת להריון שוב ושוב מבעלה וגברים אחרים. הספר מסופר כמונולוג של אנה המשוררת, אשר בו היא פותחת את ליבה ומספרת את מצוקותיה, נעוריה, המשולבים מעט בהומור פרוזאי. קיימת בה אהבה חייתית כלפי נכדה ואמה, וילדיה (בנה ובתה, לשניהם יחסה שונה זה מזה). עוני, הדוחק, הלכלוך מתוארים ללא כחל ו... המשך לקרוא

צילה