ביקורות ספרים על הספר חרדה היא הזדמנות
|
אז זה היה ככה פחות או יותר, עודד נכנס ראשון עם גרב ניילון על הראש, אני נכנסתי אחריו עם כובע גרב שחור, אריאל היה במכונית בחוץ עם המנוע עובד. ידענו שאנחנו חייבים לצאת תוך שלוש דקות, שלפתי את האקדח, שתי המוכרות הרימו ידיים, ועודד צעק לזונות שיכניסו את התכשיטים לתיק.
יצאנו החוצה בריצה, זינקנו פנימה והמכונית התחילה לעוף, שתי דקות אחר כך השוטרים היו מאחורינו, חתכנו את גבעתיים כמו סופה, עוברים רמזורים אדומים כמו עינים של נרקומנים,סירנות יללו, כדורים עפו מעל הראש כמו דבורים על קוק פרסי, ואז לחשתי לו "עודד כפרה, חרדה היא הזדמנות", ותאמינו לי לא חשבתי שזה יהיה שם ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
