ביקורות ספרים על הספר חגיגת אי־המשמעות

זהו רומן(?) של סופר שבע, רגוע, שהיצרים החזקים שלו נותרו בעבר. כמו רוצה לומר שאין לו מה להוכיח לאף אחד, כאילו מודה שימי הזוהר של הרומנים הגדולים שלו מאחוריו, שהוא יכול לכתוב אפילו כלאחר יד ועדיין לזכות לאהבת הקהל המעריץ. מדובר בסיפור על ארבעה חברים פריזאים, שמודים בינם לבין עצמם שהם דמויות מומצאות על ידי קונדרה ולכן לכל דאגותיהם, הרהוריהם, מעשיהם ודמיונותיהם אין משמעות בעולם האמתי. ובכל זאת הם אמתיים עם הקורא, נחשפים האחד בפני השני ובפני העולם שמסביב בראייתם הפילוסופית הכנה על החיים. אנו רואים את חולשותיהם ואת מאווייהם. אלה הם אלן, המתנצל הנצחי, הנר... המשך לקרוא

Pulp_Fiction

״מזמן הבנו שאי אפשר לשנות את העולם או לעצב אותו מחדש, וגם לא לעצור את ההתקדמות האומללה שלו. ישנה התנגדות אפשרית אחת: לא להתייחס אליו ברצינות״. ציטוט מדהים זה משקף בעיניי את תכלית הספר. סיפורם (הקצר) של ארבעה חברים בפריז שמנסים להתמודד עם החיים כל אחד בדרכו שלו. נכון ישנם נושאים בחיים שאפשר ואולי אף רצוי לקחת ברצינות מסויימת (פוליטיקה בישראל (לא פותח דיון פוליטי!), בריאות ועוד). אך יש מגוון רחב של סיטואציות, מצבים, מפגשים, אירועים, אנשים ותרחישים בחיינו שפשוט צריך להחליט שלא לוקחים אותם ברצינות בכלל, המסר אינו קלות ראש או אדישות, אלא יותר בסגנון של זה ... המשך לקרוא

אור

הסקירה הזו תכלול בתוכה וידויים לרוב, הראשון שבהם הוא שמעולם לא שמעתי את השם מילן קונדרה… יאמר לזכותי ששמעתי על שמות הספרים, אבל אבוי, וידוי נוסף - לא קראתי אותם (כמובן… אחרת הייתי שומעת על מילן קונדרה!). והנה אני, ראיה, נפלה שוב לכיתוב אחורי טוב ומושך ואפילו כריכה מעניינת ומוזרה, והשם? ״חגיגת אי-המשמעות״ - רק גרם לי להימשך אל הספר הזה יותר! אך מה גדולה הייתה ההפתעה שלי כאשר סיימתי את הספר ולצערי הרב לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של הסופר. קונדרה מפגיש יחדיו ארבעה חברים משכבר הימים, כל אחד מהם בשלב אחר בחייו ולכל אחד מהם מטען משלו - האחד שחקן כושל שמחפש את ע... המשך לקרוא

ראיה