ביקורות ספרים על הספר שום דבר באמת

לטעמי הספר מתאפיין במגוון של סגנונות סיפור ובמה שהרגשתי כדרגות שונות של מיומנות סיפור או טוויית עלילה. חלקם הרשימו אותי מאוד, כמו האיפיון של מקום העבודה של טלי רכזת כוח האדם - ההתרחשויות שם כתובות בסגנון שמשתמש בשפה של העולם הזה, של מכירת אווירת הצלחה, סטייל, כסף… חיים מסודרים, מלאכותיים ומלאים שקרים - חברים דמיוניים, קורות חיים מזוייפים, חברים מזוייפים. התלהבתי פחות מהחלקים הדרמטיים וחיי היום יום של הדמויות, התאכזבתי מהכיוון הבלשי/ריגולי שהתפתח אך לא התממש באופן מוצלח וממש לא ידעתי מה לעשות עם הגלישה להתרחשויות תיאטרליות על גבול האבסורד, זהו ב... המשך לקרוא

בסטיאן הבת

הספר מספר על גילי לוין "האמיתית" וגילי לוין "המתחזה" פחות או יותר כל פרק לסירוגין. כל אחת מהן בעצם הולכת לכיוון ההפוך - גילי מנסה להכניס קצת בלגן לחיים שלה כדי להיות כמו גילי "המתחזה", בזמן שגילי "המתחזה" בכלל לא מודעת לזה, ובכלל מנסה להכניס קצת סדר לחיים שלה. הסופרת נכנסת מצוין לתוך המניעים והקול הפנימי של שתי הגיליות. העלילה היא לא בדיוק עלילה קלאסית של מניעים ומטרה אלא מעין השתלשלות עניינים שנובעת מתוך הרעב של כל אחת לשינוי. הרקע הרב שניתן על כל אחת מהן עוזר להבין את הדמויות. עיקר העניין זה האיפיון הזה של "המשועממת" לעומת זו שהחיים קצת פיזרו אותה לי... המשך לקרוא

ג'אספר

חשבתי לא מעט על הספר לאחר שסיימתי לקרוא אותו והגעתי למסקנה שהסופרת קליה מור שחקה בי הקוראת קצת כמו שאריה משחק בגילי הראשונה, ספוילרים .... ולמה אני מרגישה ככה , כי בעצם אני לא נוהגת לקרוא ספרים שיש בהם עם עיסוק מסיבי בסקס במיוחד לא כאשר הסקס הוא סוטה, וכאן לא רציתי להפסיק לקרוא ואפילו על הקטעים הבוטים לא דילגתי, ואיך היא עשתה לי את זה? מיד בעמודים הראשונים היא מכניסה אותנו לסיפור בלשי שבו גילי לוין מאופק טכנולוגיות שמעתה אקרא לה הראשונה (כי היא הראשונה שאנחנו פוגשים) מוצאת את עצמה בסיפור שכאילו משהיא גנבה לה את הזהות, ואני תמיד נמשכת למצב שבחורה רגי... המשך לקרוא

ענתי

קראתי מספר בודד של פרקים. רעיון נחמד של שתי דמויות בעלות אותו שם. מעבר לזה, כאשר סופר ממלא את הספר ביותר מדי תאורי סקס, סימן שלא היה לו מה להגיד. ... המשך לקרוא

vivi24

ספר קטן וחמוד שאפשר לקרוא בכמה שעות, מתאים לטיסה או ליום חורפי בבית. שתי גיבורות הספר תל-אביביות מגניבות, יש להן אותו שם, גילי לוין, כל פרק עוסק באחת מהן, מדי פעם הדרכים מצטלבות. זו לא קריאת חובה וגם לא בזבוז זמן מוחלט. זה חביב כזה, נחמד, בקטנה. תל-אביבי. ... המשך לקרוא

מיכל

הספר הנ"ל כשמו כן הוא: "שום דבר באמת". לא נגע בי, לא הזיז אפילו שערה קטנה בעורפי. אולי הסופרת התכוונה לבלבל את ה"אויב" סליחה, את הקורא בין שתי הבובותים : גילי + גילי לוין, אם לכך כיוונה אז הצליח לה": התבלבלתי. העלילה הקופצנית למדיי נעה בין שתי יעלות החן העונות לאותו שם: גילי לוין, כשאחת מהן מגלה את השניה במקריות מפתיעה או שלא. ומאז העלילה נעה בין קורות חייה של אחת מהגיליות לשניה. בינינו, אותי זה בלבל ולפעמים לא ידעתי אם הפרק נפתח עם גילי הראשונה או השניה ומסתיים עם האחרת או שכל פרק מוקדש לאותה גילי לוין. לא ירדתי לסוף כוונתה של הסופרת להקפיץ את מעלליהן ... המשך לקרוא

אנקה