ביקורות ספרים על הספר מכשפה של סופה ומלח

הספר מדבר על האהבה נכזבת עם זה בין אייברי (הגיבורה) לבן אמה או בין אייברי לסבתה במהלך הספר נוצרות האבהות\תשוקות נכזבות. ניתן לומר תשוקה כי זה מה שהגיבורה מרגישה לגבי הכוח היא משתוקקת אליו אבל נגזר עליה לצפות מנגד בכוח האשר בכרוב יעזוב את סבתא ואת הסיכוי האחרון שלה ללמוד אותו. אייברי מרגישה כבובה בידי אמה המנסה להגשים את כול החלומות שהיו לה ונצרו לה במלך השנים החלומות עוללו כוללים הלבשתה כבובה הובלתה לקונצרטים והחשוב בניהם החלום הנגזז שאייברי לא תהייה מכשפה. בעיני אייברי עדין נוטרת טינה על זה שמה נטשה אותה ואת סבתה ופתאום גוזזת מאלה את כול התקוות ש... המשך לקרוא

אליזבת

קראתי אותו לפני די הרבה זמן, אבל אני זוכרת מספיק כדי לדעת שלא התחברתי לספר. ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל הגעתי למצב שהייתי 20 עמודים לפני סיום הספר ופשוט לא נשארו לי כוחות לסיים אותו. זו פעם ראשונה ואולי היחידה בינתיים שעצרתי ספר כל כך קרובה לסיום. *ספוילרים* הרומן שלה עם טאנה צפוי מידי, והיא מרגישה לי נורא רכרוכית לצידו. בכללי- יש לי בעיה עם דמויות ראשיות חזקות מידי, כאילו הסופר או הסופרת מנסים להראות כמה לדמות הראשית יש מזג חם וכמה היא טובה וכמה היא מושלמת, אבל אני שונאת דמויות רכרוכיות שכל הזמן מגמגמות ומתרפסות, וככה הדמות הראשית הרגישה לי. אני לא בטוח... המשך לקרוא

little poseidon

אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותו, אצל חברה שלי. הכריכה הראתה לי שמשהו מעניין הולך לקרות שם, המובן הוא שבאמצע כשקראתי את התקציר היא הגיעה משום מקום וחטפה לי אותו מהיד.... יללתי לה והיא אמרה לי בסוף, בחצי פה, שהיא תביא לי אחרי שתסיים.. הזמן עבר לאט מדיי, אני מודה... וכשסוף סוף אחזתי אותו בידי לא הייתה המאושרת ממני בעולם! רק הגעתי הביתה, סגרתי את החדר על מנעול ובריח שלא ממש יש לי, והתחלתי!!!!!!!!! כשסיימתי אותו לא האמנתי. קראתי את הסוף כמה וכמה פעמים ולא האמנתי!!! בכיתי ובכיתי הרבה, אם הייתי יודעת שהסוף של הספר הוא לא הסוף שחשבתי עליו, אולי לא הייתי קוראת. א... המשך לקרוא

טנטן

קראתי בקול ולא התעניינתי יותר התייאשתי והפסקתי ... המשך לקרוא

IRomi

זה ספר מאוד יפה ומומלץ לקרוא. הסוף משנה את הכול זה פשוט ספר מושלם סחוף מרגש מפתיע אהבה שמה מתוארת מאוד יפה איטי ובהדרגה מאוד אהבתי את החבר שלה הספר פשוט מהמהם וגם מה שהכי קרע אותי מבחינה רגשית המילים בסוף הספר זה מה שגרם לי לבכות כמו תינוקת אני לא אשכח את המילים האלה "לעולם אל תתחרטי איבריי רו" וואוו מי שקרה את כל הספר יבין למה התכוונתי פשוט וואו ... המשך לקרוא

אלינור

ספר יפה שאתה כבר לא יודע מה המשך. מאוד אהבתי אתה ספר אי אפשר שלא להזיל דמעה לכל מי שלא קראה ממליצה לו לקרוא. ... המשך לקרוא

adikk123

אני חייבת לומר שעוד בתחילת הספר, חברתי הנפלאה אמרה לי מה גורלם. אחת הסיבות למה אני מנסה לקרוא ספרים במהירות כדי שלא תגיד לי את סופם. הייתי בטוחה שאביא לספר 3 כוכבים. כי ציפיתי שהסופרת תעשה את הלא מצופה ותציל את כולם,מה שלא נראה לי שהיא תעשה, ובעצם כתבה ספר משעמם ואדיש. אבל להפך. זה עלה לי ל-4 כוכבים כשעדיין בכיתי על מה שקרה. וזה עלה לחמש, כשהיא בסוף כן הצליחה להפוך את הקערה ששקעתי בה בעקשנות.(הורדתי חזרה לארבע כי... טוב ההתחלה) סך הכל, זה סיפור של נערה שחושבת שהיא יודעת מה היא רוצה, מבלי באמת לדעת מה היא תצטרך לשלם. יש ביקורת נוספת לספר, האומר שהסופרים חו... המשך לקרוא

Drunk Reader

החלק האהוב עלי ביותר באומנות הוא הערבוב צבעים לגוון שמתאים לרגש שאני רוצה להעביר.. אם הייתי צריכה להתאים צבע לספר הייתי בוחרת כחול מלנכולי עמוק קצת ושחור, שילוב שקט ואלגנטי אבל דיכאוני מאין כמוהו. חשבתי שהספר יהיה פנטזיית נוער רגילה ונדושה ( בצורה טובה) עם טוויסט נחמד, כשהרגיל והנדוש מבוצע טוב פשוט לא נמאס ממנו אף פעם. אבל הסופרים היום כנראה מתעקשים שדיכאון זה באופנה. אני פשוט לא מבינה למה הכל צריך להיות מלנכולי ועצוב זה לא הופך את הספר " למלך הכיתה" גם באומנות ואדריכלות הטרנד הוא מינימליזם קר עצוב ובודד ויש לי שאלה :למה????!! מי שאוהב את כל הדיכאוניו... המשך לקרוא

זאת רק אני.