ביקורות ספרים על הספר מקום לא בטוח - Commissaire Adamsberg #8

בואו נספר קצת על למה אנחנו קוראים ספרי מתח. להפוגה, לריענון, לבריחה מהאקטוליה שלפעמים דוקרת מדי. קוראים לזה אסקפיזם. עם זאת, לי אישית יש גבולות ויש מתח או תיאור זוועות שמוגזם לי. ספוילר1: בספר הזה לקחו גופה וביתרו אותה למאות חתיכות קטנות, אותם פיזרו ברחבי הבית ועל השטיח. האם זה היה מוגזם עבורי? זוועתי מדי? ובכן לא. אני חושבת שאחר הטבח בקיבוצי הנגב המערבי ובפסטיבל נובה, מאוד קשה לזעזע אותי. מהצד השני זה גם לא נותן את הבריחה שציפיתי לה. את הספר לקחנו מהספרייה בעצתו של יובל. הוא אמר שאצל פרד ורגאס (זה "היא") העלילה פחות משמעותית והעיקר הוא איפיון הדמויות. ... המשך לקרוא

נצחיה

ראשית עלי לספר את סיפור הכרותי עם סדרת ספריה של פרד וארגס יום אחד כשהגעתי לביקור תמים בבית משפחתי המאומצת התנפלו עלי שתי עלמות נחושות בדעתן וחכמות עד מאוד, ודרשו שאקרא את ספריה של פרד וארגס, תכף ומיד! בלי תרוצים! ואני ילדה טובה וצייתנית שכמוני לא יכולה להתנגד לקריאה כשנמצאות מולי שתי בנות מחייכות המכירות בחולשותי ומנצלות אותן למטרתם הנלוזה, כלומר לנטוש את הערמה המונחת ליד מטתי, לנטוש את ספר הסיפריה שהבטחתי להחזיר השבוע לנטוש את כל עיסוקי ולצלול לעולמו המרחף של השוטר המוזר ביותר שהכרתי, ז'אן בטיסט אדמסברג. וכוון שאחת משתי העלמות קנתה לעצמה א... המשך לקרוא

טופי

הסופרת פרד ורגאס כתבה ורקחה בספר בלשי הזה אירוע פלילי מיוחד ושונה. תעלומה בלשית שבו פקד משטרה פריזאי נמוך קומה אך נחוש נדרש לפענח תעלומה של רצח מזוויע. שבו גופתו של איש זקן מרוסקת נמצאה בביתו. תוך כדי פתרון שבו הוא נעזר בשוטרי התחנה ביניהם פקד דנגלאר. הוא מגלה שחיתויות של שוטרים ושל צמרת המשטרה והמערכת השיפוטית בפריז. האוירה של הספר אפלה, רצח נוראי, בנוסף גם תעלומה מוזרה בבית הקברות של לונדון, שבו נמצאו 17 זוגות נעלים ובתוכן כפות רגליים כרותות. אגדות סרביות על ערפדים ונקמות דם ישנות. אך הסופרת ורגאס קושרת את כל החוטים שארגה מהאירועים השונים ומחברת ... המשך לקרוא

תמיד קוראת

או שזה אני, או שזה ז'אנר ההולך ומשתלט על ספרי מתח בשנים האחרונות - ז'אנר "המסבירים את עצמם לדעת". כמו כאילו הסופר (ובמקרה זה הסופרת) לא לגמרי סומכים על היכולת של קוראיהם להבין את העלילה וטורחים, אחת לפרק או שניים, לחזור ולהדק את מטען ההבנה שלנו על גג העלילה הדוהרת לאיטה. סופרים יקרים, תעשו את זה טיפה יותר זורם, טיפה יותר אמין ועם קצת פחות עלילות משנה מופרכות המנסות להעיד על תחכום ומורכבות (הן לא). אנו מצידנו מבטיחים להבין הכל, וכבר על הפעם הראשונה... ... המשך לקרוא

יוסי

ספר בסדר ולא יותר מזה. הפעם מדובר בבלש משטרה צרפתי. אחרי שהכרתי בלשים שבדים, אמריקאים, אנגלים, דנים, איסלנדים, נורבגים, דרום אפריקאים הגיע זמנה של משטרת צרפת להציג את הבלש המקורי שלה.גם הוא כמו עמיתיו לספרות הבלשית שצוינו לעיל יש לו את החוש יוצא הדופן אשר נותן לו יתרון על עמיתיו, בצד הבעיות האישיות שהן מרכיב די קבוע בדמויות של הבלשים. לגופו של הספר - עלילה קצת הזויה, רוויית סיפורי ערפדים ומתחים - כמו תמיד - בין הבלש "הגאון" לבין מפקדיו. הכתיבה ואפיון הדמויות לא ממש עשה לי את זה כאשר אני משווה את זה לספרות המוכרת לי בז'אנר הזה - אבל אשמח לקרוא עוד על רב פקד ... המשך לקרוא

רוני

זהו ספר מתח מסוג הספרים המשטרתיים. רב פקד אדמסברג, אחד, ממשטרת פריז, הוא אדם לא מאוד ידידותי לסביבה. יש לו יתרונות בתחום המקצועי, משטרתי, ויש לו חסרונות בתחומים הבין אישיים. למשל - אין לו בת זוג או משפחה. אבל הוא איש ישר ויש לו תפיסה טובה ויכולת ניתוח ואין לו נטייה לגחמות, וזה עושה אותו גיבור שאני אוהבת להתחבר אליו. הספר מתחיל בנסיעה לכנס שוטרים באנגליה, וחוויות מהכנס הזה, וממשיך עם פרשיית רצח מזעזע, שנופלת על הצוות שלו מייד כשהוא חוזר מהכנס. הדרך לפתרון הפרשייה מסתבכת ונוגעת בו בכל מיני זוויות לא צפויות. לא אעשה ספויילרים לספר כי כדאי לקרוא הכל לבד. ... המשך לקרוא

תמר-מילים

380 ע"מ של בזבוז זמן. המשכתי לקרוא את הספר כיוון שהרעיון שעומד מאחורי הספר מעניין, וחיכיתי להתקדמות כלשהי בעלילה, אולם לא היו הפתעות גדולות בספר, היו מעט רגעים של מתח ורגעים שאי אפשר להניח את הספר מן הידיים, אולם רוב הקריאה הייתה משעממת וחסרת תועלת. סוף הספר חסר פואנטה. לפעמים זו טעות לקנות ספרים שרשום עליהם "רב מכר עולמי", אולי בשפה המקורית הספר שונה, בעברית מה שבטוח- מאוד לא מהנה.... המשך לקרוא

נויה

נתחיל מהחיובי- ספר מתח שכתוב בצורה קצת הומוריסטית. המחברת מרבה להציג את המשטרה הצרפתית בצורה צינית ומגוחכת, והספר בגדול (לפחות בחלק הראשון) הוא קליל ומעלה חיוך. אבל מצד שני ככל שמתקדמים יותר בקריאת הספר הוא הופך להיות מסורבל- יותר מדי תפניות, יותר מדי שמות ועלילות משנה, ולבסוף- עלילה הזויה. בגדול, נחמד. לא יותר מזה. ניתן לוותר.... המשך לקרוא

פשוט