ביקורות ספרים על הספר נוסטלגיה של דרקונים - או: המומיה והפרופסור
|
אני הראשון להודות שבביה"ס לא הייתי תלמיד טוב.
תיקון - לא הייתי תלמיד טוב במקצועות שלא עניינו אותי, כלומר 90 אחוז ממה שלמדו שם.
חשבון הפסקתי להבין אחרי שגמרו ללמוד את לוח הכפל. עם זה הסתדרתי, כי קצת אח"כ נ' כבר התחילה לעזור לי עם המספרים והיא ידעה ללמד נהדר.
לשון הפסקתי ללמוד מיוזמתי אבל הסתדרתי גם כן, כי ע' לימדה אותי לשון בדרך שעליה ניתן לומר - מורה טובה מורה לחיים.
וכך גם עם ביולוגיה,פיזיקה, כימיה וכל שאר המקצועות הללו שלעולם לא אבין ולעולם לא אדע.
אבל מהצד השני היו את הספרות ובעיקר את ההיסטוריה. בשיעורי היסטוריה הייתי מגיע לפני כולם ונשאר הרבה אחריהם... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אני רואה שיש תמימות דעים כאן לגבי הספר: רע ומיותר. טוב שקראתי את הספר לפני שראיתי את הביקורות האלה, כי הספר משעשע, ממש לא לוקח את עצמו ברצינות, נקרא בחיוך ואפילו מוסיף כמה תובנות על ההיסטוריה של אירופה ועל מצבה כיום.
במקום לשבור את השיניים בניסיון כושל להגות שמות סקנדינביים, כפי שהורגלנו לאחרונה, אפשר לחוות כאן מבחר שמות משברי שיניים מכל רחבי אירופה, ואירופה המתוארת בספר היא כמעט כל מקום אפשרי.
מומיה נעלמת מהמוזיאון בו אוחסנה והאוצר הקשיש של המוזיאון חשוד בקשר לכך. הוא יוצא בעקבות המומיה כדי לטהר את שמו ולהסיר את החשד מעליו. בינתיים מסתבר שהמומיה ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מסוג האימא של... והילד הנוסף. הפעם כתוב ותפור בתפרים גסים, ילדותיים ובסוף מטרידים( למה , קיראו בבקשה בסוף הביקורת).
הסיפור: חנוט שנמצא ביוון, נעלם מתחת לאפם של כל החוקרים.
זוג טיפוסי של חוקרת שאביה כבר עינה את צד ב, דהיינו חוקר , פרופסור לא רשמי להיסטוריה, יוצא בעקבות האבידה.(צד ב במעצר וברגע מסויים הוא לא עצור , לא ברור למה).
כמובן מתגלות תמיהות עובדתיות: כמו החגורה של החנוט (איני יודע מדוע זה נקרא כך, והלא חנוט הוא תוצר שימור מכוון של פעילות אדם ומימצא אחר הוא פשוט מאובן או שריד פליאונטולוגי),היא מתקופת הפלייסטוקן (22000 שנים), הבגד בן 12000 שנה והגופה ( ה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משהו לא טוב קורה עם ספרים שמתורגמים מיוונית בהוצאת כתר,
אין לי כוונה להכליל או לפגוע, אבל אין חיבור ביני לספרות הזו.
מדובר בספר שהוא ספר מסע ברחבי אירופה ציריך ג׳ינבה, שטוטגרט
מילאנו ועוד של אוצר במוזיאון יווני דל תקציב ושל חוקרת יוניה שאביה עינה
את האוצר בשנות ה-70 של החונטה הצבאית ביוון.
קצת עניין יש בספר בנושאים אנתרופולוגים (מומיות) וכתות (כת האמא הלבנה )
קצת על אלבנים יוונים ,אבל ברובו עד לאיפה שהגעתי השתעממתי.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|