ביקורות ספרים על הספר איגי ואני

כשרומי היתה בת ארבע וחצי היא סיפרה לה פוני קצר. מכיוון שידעה שתספורת כזו אינה מה שהסכמתי לו כשהיא בקשה "להשאר בפרטיות בחדר שלי", היא הסתירה את הראיות מתחת לכריות שעל מיטתה. התגובה שלי לעיצוב השיער הזה מוכרת כנראה לכל אמא לילדה עם שיער ארוך ויפה. לא היתה בה שום מקוריות או הבנה פסיכולוגית, וגם הידיעה שזה בסך הכל שיער לא חילחלה אלי. פשוט צרחתי "אוי ואבוי! מה עשית לשיער שלך!!!" עד שהקטנה נבהלה ופרצה בבכי מר. למרות זאת לא איבדה את עשתונותיה וטענה "לא הסתפרתי! מה פתאום?! אם הייתי מסתפרת היית צריכה למצוא את השיערות. אז איפה הן?!" בספר "איגי ואני" מתוארת סיטואציה כ... המשך לקרוא

בלו-בלו