ביקורות ספרים על הספר זיכרונות מהונגריה 1944 - 1948

בנקודת זמן כלשהי בין שנת 1944 לשנת 1945 סבא ברוך שלי עזב את הונגריה ולא חזר אליה מעולם. הוא לא עזב מרצונו, ולמעשה בהיותו בן ליהדות הונגריה יש לו מזל גדול שנותר בחיים - הוא גויס לפלוגות עבודה של הצבא ההונגרי הבלתי מנוצח, וכשהצבא ההונגרי נוצח הוא נשלח למחנה ריכוז, ולא כמו מעל 70% מיהודי המדינה, היישר לאושוויץ. אז סבא שלי לא, ובמקום זה הוא התגלגל בין מחנות, מצא את עצמו באוסטריה, ומשם נדד באירופה בין מחנות עקורים. בשנת 1945 סבא שלי הגיע, פצוע, לארץ, היישר למחנה המעצר בעתלית, וכעס על המחתרת שבאה לשחרר אותו ("מה היה לי רע? היה לי גג, היתה לי מיטה, היו לי ארוחות"), בשנת 1946 ה... המשך לקרוא

נצחיה

בספר מרתק זה תיעד שאנדור מאראי את החיים בהונגריה בין הכיבוש הנאצי (1944) לבין השלמת ההשתלטות הקומוניסטית על המדינה ב-1948, שאילצה אותו לנטוש את מולדתו ולצאת לגלות בארצות הברית, הארץ בה חי עד יום מותו. מאראי היה אדם אינטליגנטי ומפוכח וניתח במדויק את מגרעותיה של השיטה המרקסיסטית. הוא הבין שהפשיזם והקומוניזם אינם אלא שני צדדים של אותה מטבע והזהיר ששלטון קומוניסטי יוביל בהכרח למציאות של אלימות, דיכוי וסתימת פיות. הדרך היחידה בה ניתן להיאבק במגמות הללו היא ע"י אימוץ ערכים דמוקרטיים-ליברלים - תוך שימת דגש על חירויות הפרט - ודחיית הקולקטיביזם הקיצוני שעמד בב... המשך לקרוא

יונתן

שאנדור מראי כתב ספר הגותי מרתק. אני הייתי נותן לו כותרת אחרת כמו" מה גורם משטר רודני לחרויות האזרח". הקומוניזם החליף את הנציונאל סוציאליזם בהונגריה בסוף שנת 1944 והמסר של מאראי הוא שאין הבדל מהותי בין השניים. בשניהם מדכאים את רוח האדם מנמיכים את רוחו, הורסים את יסודות תרבותו.המנגנון החדש טוווה את חוטי שלטונו כעכביש אימתני הנכנס לכל תחומי החיים. גם אם אתה סופר או איש תרבות אתה חייב להיכנע כדי לשרוד ולחיות. הכל הביא את מאראי שאין לו יותר מקום בהונגריה אותה אהב ואת תרבותה ספג מערש הולדתו, ולכן עליו לעזוב אותה ויהי מה.נהניתי מכל עמוד בספר הזה. שלמה חלימה ... המשך לקרוא

שלמה חלימה

הספר מדבר על הונגריה מסוף מלחמת העולם השניה ועד השלמת ההשתלטות הקומוניזם ובריחתו של הסופר למערב. ראשית, מורגש כי מדובאר באישיות בעלת עומק, רגישה עם התבוננות מיקרוסקופית אל ועל אנשים. האנשים יכולים להיות, שכנים עוברי דרך מזדמנים, שותפים לארוע וגורל, או אפילו כובשים /משחררים רוסים. האבחנה של מאראי היא מאוד דיפרנציאלית. הוא מזהה ומתיחס לאנשים ודמויות בתוך הערב רב. הדוגמאות לא חסרות: כשמופיע הצבא האדום הוא מנהל שיחות עם החיילים על... כמובן ספרות רוסית. להוותו הוא מגלה שהם אינם מכירים את הסופרים הרוסים אלא רק בשמותם. אלו שמכירים ,והם מעטים, מסתתרים מאח... המשך לקרוא

אורי רעננה