ביקורות ספרים על הספר למה אתה לא מחייך

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תכננתי לקחת לקרוא ספר כלשהו מערימת הספרים שיש לי וקשור לשואה ועוד לא קראתי, הניסיון הראשון היה עם ספרו האוטוביוגרפי של קלוד לנצמן ("הארנב מפטגוניה") ואחריו עם "הכלב היהודי", מצאתי שלמרות שקראתי בתקופת ילדותי לא מעט ספרים שקשורים לנושא התכנים של הספרים הללו כבדים לי, אבל אני בטוח שעוד אחזור בהמשך לקרוא אותם או לפחות אחד מהם. בכל אופן יום אחרי שהתחלתי לקרוא את הספר האחרון של אשר קרביץ יצא לי לעבור דרך חנות ספרים ולמצוא את הספר הזה של אודי שרבני, אני מוכרח להודות שאני מכיר את אודי (כפי שמקובל בימינו לא היכרות אישית אלא דרך הפי... המשך לקרוא

אהוד בן פורת

ספר ממש טוב. אמנם עולם הכדורגל על מושגיו רחוק ממני, אך אי אפשר לפספס את השמחה מחד ואת הכאב מאידך, את עומק הרגישות והרגשות בכל מהלך חייו של הילד/נער. עולמו הפנימי המסעיר יכול ללמד את כולנו התמודדות מול חיי היום יום ומול השאיפות והחלומות שלנו גם כאשר הם אינם מתגשמים. נהנתי מאוד אך לקראת הסוף קצת מייגע כל חיבוטי הנפש שלו. מומלץ!... המשך לקרוא

חיה

אני לא מבין את פשר הביקורות הלא תומכות על הספר??!! מדובר בספר על כדורגל ושכונה,סוג של סיפור התבגרותו של נער בשכונה שכדורגל הוא כל עולמו. מי שלא חווה זאת על בשרו לא יוכל להבין זאת אף פעם.התשוקה למשחק החבר'ה שמלווים אותך בילדות במגרש הכדורגל השכונתי. ספר מעניין שהעלה בי חיוך בכל רגע בקריאתו.... המשך לקרוא

איציק

קריאת סבל ועונש לכל אחד שבאמת רוצה ללמוד ולהיות שותף ב הספר מתאר בצורה מוקצנת מגחיכה מעט, אבולוציה של כדורגלן. ומה שמפחיד אותי היא מתארת אורח חשיבה של הסופר: "כל החיים זה כדורגל" או כך נראה פרצופו של המקום. אגואיסטיות,אלימות,גסות רוח, תלותיות ולבסוף נפילות. אין שחקן כמו מלמיניאן.חודורוב, גלזר, פיגנבאום ואחרים שכנראה לא חשבו כמו הסופר. ואולי הוא צודק כי זאת הסיבה שאין לנו בארץ כדורגל טוב. לא הצלחתי ליצור קשר בין אודי שהרבני לשחקן הכדורגל בשם זה. בקיצור באתי, כיסחתי שחקנים, רבתי עם זה וזה ולבסוף הורחקתי. אולי יש כמה יסודות פנימיים המראים כי הכשלון מ... המשך לקרוא

אורי רעננה

אני קרוב מבחינת הגיל לגיבור הרומן, וגם קצת באהבה לכדורגל. מכאן יכולתי להתחבר לרומן,לתקופה לשפה ולמרחב התרבותי של העיר/שכונה שיש בספר. אצל ילדי שנות השמונים ושנות השבעים הספר בהחלט יכול לעורר נוסטלגיה. מה שהיה חסר לי בספר זה היכולת להזדהות עם הגיבור. נדמה שהוא מאד אגואיסט , וכפי שחינכו אותו אף פעם לא חושב או עושה למען הכלל (חברים?/קבוצה?/מדינה?) - בקיצור הוא ילד/נער/אדם דיי חרא.... ובסוף יש יותר "חראות" ממנו שהסתדרו. אין תובנה לגבי מה הביא אותו למצבו ומה יש לתקן. חבל. ומכאן גם לא חינוכי במיוחד.... המשך לקרוא

דן

הספר מספר על ילד שמאז שהוא זוכר את עצמו שיחק כדורגל. כל מי שסביבו במשפחה בשכונה חברים,החליטו שהוא יהיה שחקן כדורגל ברמה בין לאומית. וכך הפך מילד רגיל לילד שחיי בצפיות של אחרים,לרוץ אחרי התהילה הדמיונית. וכמובן שהפך להיות ילד אומלל,כי כמו שאומרים נהפכו חייו כמו לחיות בסרט בדיוני. הוא מתחיל לפתח דיכאונות וכל הסובבים אותו לא מבינים מה עובר עליו. בשורא אחרונה מצד אחד יש בספר מסר מאוד חשוב להורים,כמה להיות זהירים לילדים שלהם. אבל סגנון הכתיבה של הסופר,לא היתחברתי אליו,לצערי.... המשך לקרוא

ג'יהאן