ביקורות ספרים על הספר ארור אתה נהר הזמן - סדרה לספרות יפה #

את הסקירה שלי על הספר אני רוצה להתחיל בסיפור קצר שנזכרתי בו במהלך הקריאה. יום אחד אירחתי את אחותי ומשפחתה לארוחה. הארוחה היתה, כמקובל בביתנו, צמחונית. בסיומה אמר גיסי הקרניבור: "הבאת תוספות מאוד טובות, חבל ששכחת את המנה העיקרית". ולמה נזכרתי? כי בספר הזה אין "מנה עיקרית". למעשה היה ראוי להזהיר באותיות גדולות על הכריכה הקדמית "ספר נטול עלילה". יש המון תיאורים יפים, כתיבה טובה ועשירה, הרבה מאוד סאב-טקסט, אבל שום "בשר" שהוא. זה אמנם רמוז על גב הספר, בכריכה האחורית שלו: גבר אחד, העומד לפני גירושין, מגלה שאימו חולה במחלה קשה, ונוסע בעקבותיה מנורווגיה בה גדל לד... המשך לקרוא

נצחיה

עברו כבר כמה ימים מאז שסיימתי לקרוא את הספר, בזמן הקריאה נהניתי אם כי היתה לי תחושה שהספר הזה "פחות טוב" מקודמיו - 'לסיביר' ו'יוצאים לגנוב סוסים', אבל בימים שחלפו גיליתי שהספר לא יוצא לי מהראש, הספר מלא בסאב-טקסט ומשאיר אחריו הרבה שאלות שאינן פתורות מצד אחד אבל עם שלל רמזים שלא משאירים אותך בלי כיוונים לפתרון וזה מה שמעצים בעיני את הספר מאוד. ... המשך לקרוא

שמרית

את הכתיבה של פר פטרסון אני מכירה משני ספריו הקודמים שתורגמו לעברית "יוצאים לגנוב סוסים" ו" לסיביר". הספר הזה הזכיר לי את האחרון.אותם נופים אפורים עגמומיים, אותו קור תמידי מקפיא. אנשים לא שמחים מופנמים ,מתקשים להיפתח ולאמר את אשר עם ליבם. בחווית חיו של פר פטרסון חסרה מאד הפתיחות והישירות הים תיכונית וגם שמחה חסרה שם.(אם היא נמצאת היא קצרה ,אשליתית וכתוצאה משתיה מרובה). לא קל להתחבר למצב רוח כזה אבל אני אוהבת את הדיוק שבתאורי הנוף והרגש ואת ההבנה הרגישה של נפש האדם. פטרסון יודע לספר הרבה על עומק הנפש גם מבלי שגיבוריו ידברו הרבה ומחוותיהם הגופניים מאופ... המשך לקרוא

pen