ביקורות ספרים על הספר מישהו מבומון
|
ספר מקסים על ידידות ועל אהבה טהורה כמימיו הצלולים של פלג.
ברקע, חיי פועלי חווה נודדים בצרפת הכפרית.
אנשים לא משכילים, אבל מלאי חוכמת חיים ולב גדול.
ולצד כל אלה, ואולי אלה לצידו – הטבע על כל יופיו.
הטבע שהסופר שר לו שיר אהבה והלל.
ולך לא נותר אלא להריח את הריחות,
לראות את המראות,
לחוש כאילו ברגע זה אתה שוכן בתוכו.
אולי לא ספרות גדולה ועמוקה, אבל בהחלט כן ספרות שובת לב ומרגשת.
לא לנתח יותר מדי, פשוט להיסחף עם העלילה ולהתענג.
... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
יכולתי, במקום לכתוב עליו כאן, פשוט לספר עליו בפורום רק דברים טובים. במהלך הקריאה בו עברו לי כל כך הרבה כאלה בראש והרגשתי קצת כמו שמאיר אריאל מוצץ גבעול תחת הגשר ההוא ומעליו עוברות הכרכרות. הספר הזה הוא יופי של אתנחתא.
זה סיפור אהבה. אבל איך שהוא מסופר. זה לא רק שאתה מבין את מה שמספרים לך. אתה מרגיש שאתה ממש שומע את האינטונציה שלו, של זה שמספר לך. והוא צרפתי, והוא כפרי, ואין לו השכלה פורמאלית, אבל הוא מדבר כמו מי שכבר למד איזה דבר אחד או שניים בחיים, אחד כזה שיש לו לב מצויין, וכבר ברר כל כך הרבה מוץ מתבן עד שהוא יודע בדיוק מה חשוב ועם איזה בן אדם יש לו עסק, מ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פועל חקלאות מבוגר (אמדה) פוגש אי שם באזורים הכפריים של פרובנס בפועל צעיר בעל פני הייאוש (אלבן). מסיפורו הוא לומד על אהבה לא ממומשת לצעירה מקומית שאדם אחר ניצל את תמימותה.
הצעיר בדרכו לכפר מולדתו הנידח בומון, ואמדה החושש שישא את פני הצער כל חייו מחליט לנסות לסייע בידו. הוא יוצא בדרכו לחוות הולדתה של הצעירה בתקווה לגלות את גורלה ולרקום מזימה שתקשר בין השניים.
על רקע זה וסיפור האהבה התמים משהו, נכתב שיר אהבה לטבע, לקציר ולזריעה, לריח העלים בחורף ובקיץ, שיר שיכול לכתוב רק מי שחי כל חייו עפ"י זמנה של האדמה, שאוהב אותה כמו אישה ושהוא אוטוטו נפרד ממנה לעולמי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
