ביקורות ספרים על הספר מאחורי התמונות במוזיאון

"העבר" אומרת האחת "הוא מה שאת מותירה מאחוריך". "לא נכון" עונה אחותה "העבר הוא מה שאת לוקחת איתך". והמשפט הזה מסכם את הספר, וגם את ההבדל בין פסימיות לאופטימיות. רובי היא הבת הצעירה משלוש אחיות (בערך...) כשהיא נולדה, המקום של המורדת היה תפוס. וגם המקום של חביבת ההורים. ממה שנשאר רובי בחרה להיות הלא נראית והלא נחשבת, מנסה לרָצות את כולם, להיות צייתנית ולא להבין יותר מדי. מן ילדה כזאת שלומדת להסוות את עצמה ולא להתבלט. והמשפט שהיא שומעת הכי הרבה הוא "אל תנסי להיות חכמה, רובי." הסיפור הזה הוא קליידוסקופ המורכב מסיפורים, צבעים וריחות. אטקינסון מתארת בסיפור המתפ... המשך לקרוא

yaelhar

אאז איך אני מתחילה להסביר את הספר השונה הזה? ובכן,קודם כל הוא משגע! אבל לפעמים משעמם... הוא מריר שנון ועוקצני אבל מלא בהומור , חולמני, וחינני כתוב בשפה וברעיונות גרנדיוזיים, ועם עוקץ פשוט לכאורה... עבר הווה ועתיד משמשים בערבוביה( בהחלט מובנים ) ולסיכום ייאמר שזוהי חווית קריאה לא רגילה למרות שבתחילה נראה שאווירה שלילית שוררת בין דפיו של הספר, אבל כדאי להמשיך כי מתרגלים ואז זה פשוט חוויה מטריפה ממליצה מאוד!... המשך לקרוא

במבי

פשוט ספר מעולה, לרוב אני לא חובבת תיאורים של עץ משפחתי מורחב אבל זה פשוט ספר שאי אפשר להניח מהידיים וככל שמתקרב הסוף כל גם עולה העצב שהספר נגמר שנון, חכם, ספר חובה... המשך לקרוא

לינה

כבר בפתיחת הספר הבנתי ש"גיליתי" סופרת שמשאירה הרבה טעם לעוד. סגנון הכתיבה יחודי, מהנה ביותר, ומאוד בריטי. מבנה הספר יחודי גם הוא. לכל פרק יש "הערת שוליים" שגם היא פרק במהותו ובאורכו, אלא שהפרקים הרגילים הם מנקודת מבטה של המספרת (גם היא מקורית מאוד, אני לא ארחיב- תקראו את הפתיחה ותבינו) והערות השוליים הם סיפור משפחתה של המספרת מימי הסבתא רבה. שלא כמו הפרקים הרגילים הערות השוליים אינן בנויות ברצף כרונולוגי אלא כמין קליידוסקופ של תמונות בעבר נשות המשפחה, שהם בעצם התמונות במוזיאון. המגרעת היחידה מבחינתי היא חלקים מעט משעממים באמצע הספר, בהם הסיפור לא ... המשך לקרוא

מיליו

קראתי אותו אחרי ספר מתח ככה שבהתחלה זה די גמגם לי והרגיש משעמם..אבל ככל שהמשכתי לקרוא- יותר אהבתי וממש לא התחרטתי! ספר מצוין בסופו של דבר, מאוד עוצמתי..מומלץ!... המשך לקרוא

MR