ביקורות ספרים על הספר סוף המשחק - מהדורות שונות

אני מודה שאני בן אדם של רומאנים יותר משל סיפורים קצרים, אבל מדי פעם מזדמן לידי במקרה קובץ סיפורים ואני "נאלץ" להתמודד איתו. ביום ההולדת הקודם קיבלתי מחבר את "סיפורי הפתעה" של רואלד דאהל, ולאחרונה כשעשיתי סדר בספריה הביתית התגלה קורטאסר, והחלטתי שהגיע זמנו. אז פה ושם יש מן הדמיון בין השניים: הסיפורים היותר מוצלחים בספרו של דאהל היו בעלי איזשהו טויסט סוריאליסטי. במקרה של קורטאסר, בחלקם הגדול יש אלמנט פנטסטי שחודר אל המציאות, אבל הוא נושא אופי עמוק יותר, לפעמים אפילו קיומי, והוא נטול אותו יסוד מעט סדיסטי ורצון להדהים שהיה אצל דאהל. גם הסיפורים היותר ריא... המשך לקרוא

עמית לנדאו

כוחו של חוליו קורטאזר ביכולתו לערער את הלך הרוח של קוראיו, את השקט ואת היציבות בהם הם שקועים. הוא מטיל ספק בחוקי העולם המוכר ומראה שחוקים אלה הם אבסורדיים ושהם הפן הסמוי של הפחד מהכאוס שבעולמנו. לעיתים בשפה פיוטית וצלולה ולעיתים בתחביר מהסס, שבור וילדי, מעורר קורטאזר רעש במוקד הסדר השגרתי והמרגיע. הוא נהנה להיות חתרני אך עם זאת מסיפוריו עולה געגוע לעולם נעלם מן העין. הוא מחייה את מושג "ההזרה" שדגלו בו אומנים בתחילת המאה ה-20, ומשלב אותו עם מבט המשתהה מול העולם בנוסח סיפורי זן. קורטאזר מנסה סגנונות, משחק ביצירות ספרות ובודק את גבולות המציאות והבדיון .... המשך לקרוא

milly