ביקורות ספרים על הספר אמא שלנו חיה כאן

ספר מפעים ומרגש. הספר כתוב קטעים קטעים וללא סימני פיסוק. לי הדבר כמעט לא הפריע ופיסוק הקריאה בא לי בטבעיות. משא כבד נושא עמו בנימין שבילי שבהיותו בן שש איבדה אמו את שפיותה, אושפזה ומאז לא חי עמה יותר. המשא כבד עוד יותר כי בנימין טעון רגשי אשמה על התכחשותו לה. "עשיו הוא הבן האהוב יש לו אותן האותיות שיש לישוע שתי אימהות גידלו אותם מרים אהבה את ישוע ורבקה שנאה את עשיו אחד אמו רצה לקראתו תמיד ושני אמו רדפה אותו אבל אני אף שאמי לא רצה לקראתי וגם לא רדפה אותי בכל זאת ברחתי ממנה מבוהל לפני שנים רבות בין רחוב שמאי לרחוב בן הילל מאז איני מפסיק לרוץ אחריה קוראי... המשך לקרוא

כרמלה

כשאני ניגש לכתוב ביקורת על ספר של בנימין שבילי, מחיצות הגוף והנפש נפתחות ולמרות שהנני משתמש במילים שהינם חומר, דיו הנשפך על דף או שמא שחור מתפתל על מסך לבן, רפה הוא גופי וליבי הוא זה המנחה אותי. כיוון, שבנימין שבילי כותב מהלב. לב רחב, בדומה לארצות השונות אליהן הוא נוסע בכדי לכתוב. את "אמא שלנו חיה כאן", התחלתי לקרוא לפני כשבוע ימים, וסיימתי לקרוא אותו אתמול בלילה. יותר נכון היום, באשמורת הבוקר, עם עלות השחר. כמו בא הלילה, ובא היום. כלומר, דבר נגמר ואחר מתחיל, דבר מת ואחר נולד או שמא כל הדברים אחד הם. ובספר, שהוא ספר געגועים לאמא, שנפטרה עת הסופר היה בן שש,... המשך לקרוא

תומר