ביקורות ספרים על הספר הילד משמה
|
אני זוכר חדר קטן מאוד מואר. שמש של שיא הקיץ.
ילד קטן, מכנסיים קצרים, נורא משועמם.
אבא מתקלח, אמא לא בבית, הלכה לסדר משהו במזכירות.
האח הקטן שלי במשפחתון. הם עוד לא יצאו לחופש.
כבר ציירתי, ושיחקתי, ואספתי ג'וקים ונמלים, ושרתי את כל השירים שאני זוכר, והסתכלתי בכל התמונות בספרים, והלכתי לחברים, והסתכלתי כל כמה דקות בשעון לראות אם אח שלי חוזר כבר. ומשעמם לי. נורא.
אני מוציא ספר מהמדף. אין בו תמונות, רק אחת על הכריכה: ילדה יושבת על ענף עץ, וגבר וילד מסתכלים בה מלמטה.
פ-ר-ק ר-א-ש-ו-ן, אני קורא לאט, מצרף אות לאות.
שורה הבאה.
"הם באים!" אני קורא, והאותיות באות לקראתי ו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אני ממש לא יודע להסביר למה, אבל ככל שאני מתבגר (כן, אני יודע שאני מדי צעיר בשביל לומר את זה...) אני מתאהב יותר בספרי ילדים. הם הרבה יותר ישירים מספרי מבוגרים, ההומור שלהם לא גס (היום זה מתחיל להשתנות) וכשהם טובים לא צריך לשנות בהם מילה. וכשאני אומר "ספרי ילדים", זה כולל מבחינתי ספרים לגיל הרך כמו "אריה הספריה", "איה, אאוץ', אווה" ו"דרקון - אין דבר כזה", ספרים קצת יותר מתוחכמים כמו "ניקולא הקטן", וגם ספרים לכיתות א' ב' כמו "המלך מתיא" וכמו הספר הזה.
כן, הספר הזה הוא ספר ילדים והוא אחד הטובים שבהם. כמו הרבה ספרים מתקופתו הוא מספר על ילד ניצול שואה שנקלט בקיבוץ ישראל... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לעניות דעתי,הספר הילד מ"שמה" הוא ספר מעולה העלילה טובה לאחר שסיימתי את הספר גיליתי שהוא יותר מסתם ספר נחמד אלה ספר טוב ושיש לו קטעים מכל הסוגים, אני ממליצה לקרוא את הספר הזה ותיהנו ממנו כמו שאני אהבתי לקרוא בו מקווה שגם את תאהבו לקרוא את הספר.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
