ביקורות ספרים על הספר אחים בקרב

אני מקנאה בפלוגה ה' בדיוויזיה המוטסת 506 של צבא ארה"ב. אני מקנאה כי החיילים ששירתו בה זכו לחוות חברות ברמה העמוקה ביותר – חברות עד מוות, כפשוטו. שנתיים של אימונים מפרכים ועוד חודשי לחימה קשים של הקזת דם משותפת מתחו את גבולות רעותם למחוזות שמעולם לא הייתה לי בהם דריסת רגל. ועל כך אני מקנאה. מעולם לא הייתי חלק מקבוצה שכל חבריה מוכנים למות אחד למען השני. עזבו קבוצה, מה באשר לחברות הקרובות, האם אני יכולה לומר בפה מלא שהייתי מסכנת את חיי עבורן? אני מהססת וזה מספיק בשביל שאתבייש. ואולי, אולי בלהט הקרב...? שטויות, אנשים שמוכנים לסכן את עצמם למען החברים שלהם לא מח... המשך לקרוא

נעמי

מה יש בה במלחמה, שכמו חור שחור מושכת את כולם לתוכה ופולטת אותם בחזרה כקרינה, כמשהו אחר, שלא כמו שנכנס אליה? וגם הסופרים, המשוררים, הבלשנים, המלחינים, הציירים וההיסטוריונים, כולם רוקדים סביבה, מנסים לתארה – חלקם בפרטי פרטים, ואחרים בדימויים ולא יכולים לה. ואני, עכבר ספרייה קטן שכמוני, גם כן נמשך למרות שנגעל, מחטט למרות שמפחד, לומד למרות שבז – כי בסוף כנראה שהמלחמה היא היא הטבע האמתי הקמאי הטהור של האנושות. לא של האדם הבודד... כי האדם הבודד רוצה חופש, שלום, שקט - אבל כשהוא מתגודד לו למשפחה, לשבט, לעם, לאומה קורה לו משהו, הוא יוצר מציאות דמיונית שעליה הוא י... המשך לקרוא

ניר

"הזיכרון של אותם גברים מורעבים והמומים, ששמטו את ראשיהם והשפילו את מבטיהם כשהסתכלנו עליהם מעבר לגדר, כמו כלב מוכה המתכווץ בהתרפסות מול המתעלל בו, מעורר רגשות שאין לתארם במילים־רגשות שלא ישכחו לעולם. הרושם שעשה עלי המראה של אותם אנשים מאחורי הגדר גרם לי לומר, רק לעצמי: ׳עכשיו אני יודע מדוע אני כאן׳'" (עמוד 309). כשאחי הקטן נסע בתיכון למשלחת לפולין כתבתי לו מכתב ובתוכו ציטטתי מתוך יומנו של רס"ן ריצ׳רד וינטרס מהדיוויזייה המוטסת ה־101, על חוויותיו משחרור מחנה העבודה בוכלו ב־1945. הקטע מופיע בספר "אחים לקרב" שכתב ההיסטוריון הצבאי הנודע סטיבן אמברוז (הוצאת ... המשך לקרוא

פרל

חזרתם פעם אחורה בזמן? זהו, לא צריך לחזור אחורה בזמן,יש לכם את אמבורז. אני לא חושב ששמעתי רבות על ההמצאה של "ביוגרפיה קבוצתית" אבל אני לא היסטוריון, אבל הספר הזה עושה את אותה ביוגרפיה בצורה מאוד מוצלחת, לא צריך לשטות בקורא עם כל מני תיאורים מופלצים כמו שראינו בספרים כמו "חשבון פתוח" כמה זה קל להראות ולהוכיח שהמציאות עולה על כל דמיון, זה ספר טוב גם למי שאינו פריק מושבע של מלחמת העולם השנייה, אולי לא כדאי לקרוא את זה במילואים, כי פשוט בסיור הבא שלכם תתחילו לחפש נאצים בשיחים ליד המחסום. ... המשך לקרוא

עומרי

אחרי שצפיתי פעמיים בסדרת המופת של סטיבן שפילברג את טום הנקס, "אחים לנשק", ברור היה לי שאת הספר הזה של סטיבן אמברוז עליו מתבססת הסדרה - אני מזמין לי הביתה כמו קינג קונג מפונק... "לא ניתן להשיג בחנויות" עלק... ואיזה ספר זה, הלליי ! אמנם זו לא בדיוק פרוזה, סטיבן אמברוז ידוע כהסטוריון מלחמה שתחביבו העיקרי הוא לתחקר אנשים ולאסוף מזכרות של התקופה (מנהל מוזיאון חצי פרטי בזמנו הפנוי), אבל למרות ההתעקשות על פרטים מציקים לפעמים ("היו להם גם תותחי 42 מ"מ וגם 88 מ"מ"... וואללה ?!), הספר הזה לא משאיר אף אחד אדיש... אתה קורא ואומר לעצמך - יא-אללה ! כמה אנשים קיפחו את חייהם כדי לה... המשך לקרוא

הלל הזקן