ביקורות ספרים על הספר האדם המשוכפל

אלו מסוג הספרים שאתה שואל את עצמך: "מה רצה המשורר להגיד?". לא מתאים כלל לסופר בשיעור קומה כסאראמגו. ספר דמיוני, בכאילו מעטפת פילוסופית. מיותר, טרחני, ואפילו מטופש.... המשך לקרוא

מוטי הקורא

בשנת אלפיים וחמש הייתי בן ארבע עשרה וקראתי את הארי פוטר השישי באנגלית, דקה אחרי שהגיע לארץ, ואני זוכר את זה היטב, שהרי את הארי פוטר השישי התחלתי לקרוא אצל סבא וסבתא והטלוויזיה הייתה פתוחה על שידור חי מההתנתקות. ולמרות שתמיד אהבתי ספרים ולקרוא אני לא חושב שעד הארי פוטר סיימתי ספר, בטח לא ספר של מאות עמודים, והקריאה שלו באנגלית קצת הכניסה בי אומץ, וקצת אחר כך, אולי חודשיים אולי שלושה חודשים אחר-כך, נכנסתי לסטימצקי כי צומת ספרים עדיין לא היו כל-כך נפוצים, וגם סטימצקי עצמה לא הייתה חנות צעצועים או כלי כתיבה אלא חנות ספרים אמיתית עם מלא מלא ספרים על כל המדפ... המשך לקרוא

zooey glass

האמת שלא ממש הצלחתי להבין את הספר הזה. סארמאגו הוא ללא ספק יוצר גאון שבוודאי נולד עם אונת מוח יתרה. מבחינה עלילתית יכול להיות שהספר מתאים יותר לסיפור קצר, כי ישנה תיאור מַלאֵה של כרוניקת היומיום של גיבור הספר, סגנון- "קמתי, 'תלבשתי, צחצחתי שיניים". אולי אני מושפע מדי מרוטוריקת הסיפור המקובלת בעולם המערבי שכוללת מסע פנימי של הגיבור, התפתחות, שינויי בהלכי רוחו. כאן ישנו תיאור די אקזיסטנציאליסטי, ולמעשה די התקשתי לסיים את הספר. לסיכום- ניכר על פי כותרתו של הספר ומעט מהכתוב על גב הספר שמדובר בסיפור עם קו עלילה בגוון מותחני, ולא כך.... המשך לקרוא

עושים רוח

לפני כמה ימים היכתה בי האמת המטלטלת, והיא, שהמציאות עולה על כל דמיון. קלישאה, נכון, אבל אתם יודעים איך זה עם קלישאות: הן פשוט אמיתות שנאמרו יותר מידיי פעמים, אך הבנאליות לא מפחיתה מאמיתותן, אלא רק גורמת לנו להקשיב להן פחות. אכן, לעיתים נדמה שהמציאות פשוט מגשימה את דימיוננו ומתעלה עליו. ושימו לב לסיפור הבא: חברי, ע.פ, סיפר לי שפגש את התאום שלו. מז׳תומרת התאום שלו? מישהו בדיוק כמוהו- אותו מראה, אותו האופי ואותן הבחירות בחיים (בחירות מיוחדות מאוד, יש לציין. לא תאמינו עד כמה!). מפחיד לא? אך גם מסקרן מאוד... הוא שמע עליו בשנים האחרונות. מסתבר ששניהם חוו את אותן ח... המשך לקרוא

ריבה

מומלץ! בהתחלה קשה להבין את השפה אבל כשמתרגלים פשוט נשאבים לעלילה. ספר מותח, מלא טוויסטים.. ... המשך לקרוא

מיכל

פשוט כייף לקרוא.איזה רעיון.ספר שגרם לי להתמוגג.פשוט, בלי יומרות, סיפור לשם הסיפור.ממש מעלה חיוך.(יצלח רק למי שמורגל/אוהב את סגנון הכתיבה של סאראמאגו- הכל בנשימה אחת)... המשך לקרוא

רחל

יש ספרים שהם מסע. הספר הזה הוא מסע כומתה. צריך תעצומות נפש על מנת לחצות כל כל פרק, כי אין פסקאות וצורת הכתיבה נועדה, כנראה, לשמור על הקורא עירני או רדום - לא ברור, וכשמגיעים לסוף מגלים לא יותר מפריסה צבאית סטנדרטית. שום דבר שהיה שווה את הסבל. הרעיון נחמד, אם כי בדומה לעל העיוורון, כשלסרמגו יש רעיון אז הוא הולך איתו. לתת איזה הסבר הגיוני לנסיבות או הגורמים שיכולים לגרום לרעיון שכזה להתקיים נראה טרחה בדיוק כמו להתאמץ ולהפוך את הספר לקריא. מתאים יותר לדיאלוג בשוק. - אחי, דמיין לך שנופלת עלי עכשיו מזוודה עם שתי מיליון דולר ואקדח מגנום. - אחי, אנחנו עובדים ... המשך לקרוא

lavu_y

אף פעם לא הבנתי את הטרוף אחר רבי מכר בין לילה, וקראתי את הספר הזה כי הוא התגלגל לידי בתקופה שבה לא היה לי שום דבר לעשות מאשר לקרוא- אז קראתי. במהלך כל הקריאה לא הבנתי מה כל המהומה הזו סביב אדם משוכפל.קראתי בשיעמום מוחלט ספר סביר לחלוטין שדן במשהו שנראה לי רגיל לחלוטין-הרי מי מאיתנו לא מכיר תאומים זהים. אבל המשכתי לקרוא כי כפי שכבר ציינתי לא היה לי משהו יותר טוב לעשות ואז הגעתי לשלושת העמודים האחרונים של הספר- כשקראתי הבנתי שני דברים:1. עד כמה אדם משוכפל זו סוגייה בעייתית ומסובכת 2.איך העזתי לזלזל בסאראמאגו-סופר גאון,פשוט צריך לקרוא עד הסוף כדי להבין למה... המשך לקרוא

ציפי

ספר נהדר קצת פחות קולח מ"על העיורוון" של הסופר אבל לא פחות טוב ,מרתק ומעלה המון ערעורים. מסע מרתק של הגיבור למצוא את כפילו והסגנון של סאראמגו מרתק מתמיד יש קטע מאד מצחיק שאהובתו של הגיבור אומרת (ובלי ציניות ) משהו בסגנון " אני בסך הכל פקידה בבנק ואילו אתה מורה להיסטוריה בתיכון" - באמת בלי ציניות שלי הוא של הדמות. או שסרמאגו לא מחובר לעולם או שמעמד המורה בפורטוגל באמת גבוה ונחשב - הלוואי עלינו... המשך לקרוא

איתי 81

ספר מעניין ומותח, למרות שאין בו "תעלומה" אמיתית. הקריאה זורמת למרות סגנון הכתיבה המוכר של סאראמאגו (כל פרק הוא פסקה אחת ארוכה ארוכה, הרבה פסיקים אך כמעט בלי נקודות, כולל בדיאלוגים). התקדמות העלילה קצת איטית אבל הכתיבה של סאראמאגו מדהימה ושווה את המאמץ. נראה לי שמי שרגיל לקרוא בעיקר רם אורן לא יהנה, אבל מומלץ מאוד למיטיבי לכת. ... המשך לקרוא

מיכל

מעולה!!! כתיבה משובחת, אין ספק שזהו הספר הטוב ביותר של סאראמגו שיצא לי לקרוא!!!... המשך לקרוא

טל

הרבה פטפטת. לא אהבתי.... המשך לקרוא

רוני pery

הראשון שלו שאני קורא. כתיבה בסדר, עלילה בעלת פוטנציאל. לא ממומש. לא הצלחתי לסיים.... המשך לקרוא

shortcuts

סאראמאגו מנסה להתחקות אחרי האינדוידואליות, האם ה'אני' זה המראה שלי, הכישורים, הסביבה, המשפחה, החברים, אפילו המחשבות. או שיש משהו יותר פנימי שהוא האני? ומה קורה כשהכל נלקח ממך, מי אתה אז? כתיבתו הייחודית של סאראמאגו, נמצאת גם בספר הזה: משפטים ארוכים (לפעמים נראה שסאראמאגו שכח שיש סימן ניקוד קטן שנקרא 'נקודה', שאחד מהתפקידים שלו הוא לתת לקורא את היכולת לנשום...). חילופי דברים בין הדמויות שצריך להתרכז כדי להבין מי אומר מה (תוצאה הכרחית מהעדר סימן הניקוד האמור לעיל). דיונים של המחבר עם הקורא תוך כדי הסיפור, דיונים של הגיבור עם 'השכל הישר' שלו, ועוד. לדעתי יו... המשך לקרוא

יוֹסֵף

מצד אחד - מאד מותח, אבל מצד שני - טרחני וארכני להפליא. אין לי מושג איך הדברים מסתדרים ביחד. אותי אישית מאד מושך העניין של זהות, שכפול, וכד', וממש לא יכולתי לעזוב את הספר הזה עד לסיומו. כרגיל אצל סאראמגו, הגיבור הוא רווק ערירי לא ממש צעיר. כרגיל אנחנו מתעסקים בתופעות לא ממש טבעיות, בעולם ריאליסטי. כרגיל, אתה מת כבר לדעת לאן כל העסק הזה חותר.... המשך לקרוא

שחר

גם כאן, כמו בסיפוריו האחרים של סארמגו, אנטי גיבור, מורה בבית ספר, מוצא עצמו במרדף בלשי אחר עצמו בתפקיד אחר. ספר אשר ליסבון ופרבריה מהווים לה תפאורה נעימה, עם בתי קפה ורחובות צרים ותלולים, הסוף מפתיעה... המשך לקרוא

ש. בן-אריה

אחד הטובים ביותר של סראמאגו, משעשע ומבריק.... המשך לקרוא

ג.גיא