ביקורות ספרים על הספר אל לאה
|
פעם הלכתי ברחוב וראיתי על ספסל סדרת ספרים שהם כל כתבי לאה גולדברג. זה היה בטרם התפתחו ספריות הרחוב למיניהן, ועדיין היה ברור לי שמישהו הניח את הספרים על הספסל במטרה שמישהו אחר ימצא ויעניק להם בית מאמץ וטוב, ולכן לקחתי אותם אל הבית שלי. אני לא קוראת המון שירה, ובאמת לא קראתי הרבה ממנו, אבל הספרים ישבו להם במדף, עברו איתי מבית לבית ועצם קיומם שימח אותי. כמה שנים מאוחר יותר, כשרציתי להתנסות בג'ינרוט תמונות ולא היו לי רעיונות, נזכרתי בספרים האלה. התחלתי לקחת בתים של שירים, לתרגם אותם, ולהכניס כפרומפטים למכונה, וזה עבד. ככה גיליתי גם כמה דימויים ויזואליים יש ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
חשבתי שזה ספר על לאה גולדברג. זה הרבה יותר ספר על עמיה ליבליך. אני לא אהבתי את סיפור המסע האישי הזה, שלאה גולדברג הופכת רק רקע לו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הספר מהמילה הראשונה. כמו שכבר נאמר פה יש בו ייחוד בזה שהוא לא - והוא גם לא - אבל הוא כן סיפור חיים שנוגע בסיפור חיים ומאיר את חייה של לאה גולדברג מזויות שונות ומרתקות. נדהמתי להיווכח עד כמה לא הכרתי אותה - את לאה גולדברג. ומאידך כמה ספרי ילדים שלה מעולם לא קישרתי איתה.
גם שהיא הייתה בחיים ולימדה באותה אוניברסיטה - האוניברסיטה העברית שבה למדתי באותן שנים.אולי אפילו חלפנו זו על פניה של זאת ולא ידעתי.
מעניין שעמיה חשבה לנחוץ להביא את כל הפרטים על חייה של לאה גולדברג כולל אלו שאינם נעימים כמו התנהגותה של האוניברסיטה העברית אליה. גם כמשוררים מסתב... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסעה האישי של עמיה ליבליך מורגש מאד בספר, לעיתים אפילו ניכר שלא נלקחה פרספקטיבה מספקת כדי להנהיר לקוראים את העומק הרגשי בשירתה ויצירתה של לאה גולדברג. מעבר לכך אני רוצה להאיר (בא' בכוונה) על כך שבתור קורא יש כל הזמן תחשוה שאנחנו עומדים לנתח את היצירה של לאה בכל רגע, והדבר לא ממש מתרחש, אין פרשנויות חדשות על כתבי של לאה, אלה מבטים אישיים כמעט יומנה של עמיה בראי לאה גולדברג. אך למרות הביקורת המעט עוקצנית שלי אני רוצה להמליץ לכולם על קריאת הספר! ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המשורר הגרמני רילקה אמר: "אדם צריך לראות הרבה ערים, הרבה מראות ודמויות ואחר-כך לשכוח אותם, את כולם, ורק אחרי זה הוא יוכל אולי לכתוב שירים".
השיר הראשון שפגשתי בחיי או נכון יותר לומר השיר הראשון שפגע בי בחיי וחדר אל תוכי היה קטע שירה סתום הבנה עבורי אז. קטע מתוך שירי 'הבן האובד' של לאה גולדברג.
את השיר פגשתי בפעם הראשונה בתקופת חיים סוערת במיוחד בחיי בגיל ההתבגרות בין חופשת הקיץ של שנת 84 לתחילת כיתה י' .
ישבנו אז ארבעים בנות ושלושה בנים בכיתה עם מורה לספרות שרק זה עתה סיימה את הכשרתה בסמינר למורות .
אהבתי את שיעורי הספרות שלה, היא דאגה להביא בכל שיעו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
