ביקורות ספרים על הספר באב אלשמס
|
כתב אלתרמן בשירו המפורסם "אז אמר השטן" על נשק יום הדין הערבי\מוסלמי במלחמתם הנצחית במדינת היהודים: "אקהה את מוחו ושכח כי עימו הצדק".
אז אנחנו לא שוכחים שהצדק עימנו.
איננו שוכחים שבמקום לקבל את הארץ שחולקה בפעם השניה על חשבון היהודים בחרו ערביי ארץ ישראל לתקוף במלחמת שמד את היישוב היהודי, וכך הביאו על עצמם, במו כשלונם את אסונם הבלתי הפיך, כי כזה הוא משפט העמים: תוקפן שנכשל להשיג את מטרתו לא מקבל פרס ובטח לא הזדמנות שניה. עיינו גורלם של הגרמנים עם תום מלחמת העולם השניה. מישהו שמע גרמני בן זמננו שחושב להשיב לאומה הגרמנית את השטחים שאיבדה במלחמת העולם... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
קשה מאד כיום להשיג מפות היסטוריות שמופיעים בהם מאות כפרים ערביים שהיו פה עד 1948 ונעלמו.
הספר הזה עוסק בנקודה זו מה קרה כאן וכיצד נראים הדברים בעיני הציבור הערבי.
הספר קריא ,לא קל לעיכול.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה איננו ספר זורם. הוא חוזר על עצמו, הוא ארוך, הכתיבה שלו קצת מנייריסטית, ובחירה מרכזית שעשה המתרגם לעברית היא בחירה שגויה בעיני, ועדיין- זה ספר מטלטל שחשוב שישראלים יהודים יקראו. בסיפור המסגרת השחרזאדי, יושב המספר, אח בבית חולים מתפורר במחנה הפליטים שתילא בביירות של שנות התשעים, וסועד אדם שהיה עבורו מעין דמות אב, קשיש שנמצא בתרדמת במצב סופני. הוא מדבר אליו בתקווה שיתעורר, ותוך כדי כך מספר את סיפורן של דמויות רבות של ערבים ילידי הצפון, מקצתם שנשארו בו אחרי 48, ומקצתם בני משפחתם ואף בני זוגם אשר הפכו לפליטים בלבנון ובירדן.
הסאגה הזאת מתארת את האירועים ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חברים תהיו אובייקטיביים.
עברנו שואה שליש מעם ישראל נכחד.
אלפיים שנות סיוט-מי בכלל יכול להתחיל להבין זאת.
כעת אנו בודקים את ה"יושר" שלנו.
חישוב פשוט "פרופורציות" אילו ברירות היו לנו?
אני לא חושב שיש מקום להתנצל-יש מקום להתגאות שהצלחנו לעמוד מעטים מול רבים ולהקים מדינה לנו ולבנינו ולנכדינו.
החשש שלי שכדרכן של מהפכות המהפכה הציונית נחלשת.
אסור שזה יקרה עתידנו - חיינו -חיי ילדינו ביכולתנו להתמודד עם האתגרים הקשים העומדים בפנינו.
אין לנו ברירה - זו היתה הברירה מאז סוף המאה ה-19
"עידן הלאומיות היהודית". דבר לא השתנה.
אסור שאנו נשתנה.
הנהגה ש"עושה לביתה" ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בית.
מילה, מושג ורעיון הטבועים בכל אחת ואחד מאיתנו מרגע היוולדו. לכולנו יש בית, מנטלי או פיזי ולרוב את שניהם.
משום כך, קשה לנו להבין מי שאין לו בית, עם כל הרצון. זאת ועוד - קשה לנו להבין את מי שאין לו בית ואומר שהבית שלו הוא הבית בו אנו גרים כעת.
אני לא בעד פלשתינאים. נלחמתי בהם מחצית מחיי, מהמישורים הצרובים שמחוץ לצור והגאיות המחורצים של הליטני, עבור בשכם, חברון וטול-כארם וכלה בסמטאות הקלסטרופוביות של שג'אעייה וחאן יונס.
אבל בכל פעם שאני קורא את סכאכיני, כנפאני, דרוויש או אחר מהם, אני מנסה להבין, מנסה לראות מעבר, מנסה לדעת מה זה להיות חסר בית.
הספר הזה של... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חשוב לקריאה ולבהנת המציאות שלנו כאן.
קטעים מסויימים היו לי מאוד קשים לקריאה כיהודיה וישראלית, יחד עם זאת ספר חובה לקריאה במדינת ישראל.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה מסוג הספרים שמלאים בתיאורים קשים הממלאים עמודים על גבי עמודים ולא מעניינים כל כך, ואז - אחרי מאה עמודים מייגעים ביותר - מגיע סיפור כואב ואמיתי על קרב כלשהו או על אובדן, שאורכו לא יותר מעמוד-שניים, והוא שווה את בהחלט את המאמץ שבקריאת מאה העמודים הקודמים. ספר למחשבה...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|