ביקורות ספרים על הספר בשוכבי ובקומי, אישה - כותרים #

אחד שלוש שניים שש. זה מספר החדר במלון בקומה ה13. כאילו לא די בקומה, במספר החדר גם כפולה של 13. ומאה ושבעה שקלים. בחדר הזה השתנו חייה של זוהרה. אחות במחלקה הסיעודית בשנות השלושים שאינה מעוניינת להינשא אך לא מוכנה לוותר על חוויית האימהוּת. והזמן טס. היא ובנה אביתר כבר בן שש גרים בדירה שכורה קטנה בירושלים הצמודה לביתם של מילכה ומריו, הורי מישַׁאֵל הגרוש בעל הדירה שעבר לתל אביב. מריו הוא איש תחזוקה בבית החולים וימיו הם פתיחת סתימות ושאר עבודות. אביתר תמה למה העולם לא פייר. לדודתו אודליה, אחותה האדוקה של זוהרה ובעלה, שניהם חסידי גוש אמונים הגרים בהתנחלות נ... המשך לקרוא

ראובן

סגנון הכתיבה טוב מאד, ספר מ ש ע מ ם !!!!!!!!!... המשך לקרוא

יעלי

אהבתי - ספר יפה... המשך לקרוא

שוש

בהיותי בת שש הלביש אותי אבא שלי בסינר גדול, העמיד כיסא עץ ישן בחצר האחורית ולימד אותי לצבוע. שנים ספורות אחרי זה לימד אותי סבא שלי להחליף חוט נחושת בנתיך בארון החשמל. חונכתי להיות עצמאית. המוטו של חיי היה "Everything you can do I can do batter" -. אף פעם לא חשתי שאני מעוכבת בגלל היותי אישה. התפתחתי מקצועית, חלקתי את חיי עם בן זוגי ואת המטלות בחיינו. עד אשר ילדתי את בתי הראשונה. שם נשאבתי למקום המסורתי של האישה. נשארתי אתה בבית לאורך תקופת ינקותה וניסיתי תמיד לשלב את זה עם התפתחותי המקצועית. זה לא היה קל במיוחד שלאורך השנים נוספו לה עוד שלושה אחאים. מצאתי את עצמי מלהטטת ... המשך לקרוא

כלנית

ספר יפה ורגיש. קראתי אותו מזמן אבל השבוע, עם צאת ספרה החדש של מירה מגן, נזכרתי בו בחיבה. אופטימי כלכך בלי להיות סכריני. מומלץ.... המשך לקרוא

נמנם