ביקורות ספרים על הספר מינוטאור - רקוויאם לנעמן
|
מינוטאור:
חצי ראשון: תכתובת מכתבים חסרת פשר, התרחשויות מוזרות, על מרגל ובחורה שהתאהב בה. וכך הדבר חוזר על עצמו בסוף הספר.
חצי שני: סיפור על עולים לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, שהם עשירים ומקימים אחוזה עם פרדס ברחובות, מזכיר את ספרו הפרדס.
לא מצאתי קשר כלשהו בין החצי הראשון לשני.
ספר בינוני ומעטה, לא מובן לי על מה כל ההלל ושבח.
מאכזב.
רקוייאם לנעמן:
דבריי ימיה של משפחה יהודית מראשית ההתיישבות הציונית בסוף המאה 19 ועד לאמצע שנות ה 70.
ברקע העלמותן של 2 דמויות מהמשפחה, עם סימני שאלה לגבי סיבת העלמותן. העלילה דיי סתמית וחסרת פשר.
יבש וטרחני.
סביר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מינוטאור - ספר קצת מייגע, הסיפור הוא דמיוני ותלוש לגמרי מהגיון מציאותי.
מבחינת הנרטיב - אין סדר כרונולוגי בעלילה. וזה גורע מההנאה .
המסר היה ברור מהתחלה.
אבל אין פה שום תובנה מיוחדת
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספר מאוגדות שתי יצירות של בנימין תמוז, בסדר הפוך לזמן הופעתן. הראשונה "מינוטאור" פורסמה ב-1980, השניה – "רקוויאם לנעמן" פורסמה ב-1978.
מדוע בחר העורך בסדר זה? אולי, כי דעתו היתה כדעתי - "מינוטאור" היא יצירה הרבה יותר איכותית מ"רקויאם לנעמן".
בשתי היצירות מופיעים כמה מוטיבים דומים: אהבת המוסיקה הקלאסית, כביטוי לאהבת אמנות (תמוז, בנוסף על היותו סופר, עסק גם בפיסול וציור ואהב מאד מוסיקה), נגיעות ברעיונות כנעניים (במשך תקופה ארוכה השתייך תמוז לתנועה זו), ובעיקר קשיי הסתגלות לחיים בארץ, זרות, ניכור וחלומות מנופצים.
כדאי לציין שב"מינוטאור" שם משפחתו של הגיבו... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני, וואו, שבע שנים בערך, הייתי עובד בחנות נוחות של תחנת דלק. חרא של עבודה. משעמם. אבל בונוס אחד היה שם: אם מקבלים את המשמרות לילה אז לא מפריעים הרבה ואפשר לקרוא. אז, לפני שבע שנים (שבע שנים כוסעמק), קראתי את מינוטאור בלילה אחד. מאז, לא נראה לי שקראתי ספר תוך יממה עד אתמול.
ובמקרה יצא שזה היה רקוויאם לנעמן. מצאתי אותו בתחנת רכבת, איפה שהם שמים עכשיו ספרים למשועממים. כל הכבוד להם! מצילי נפשות.
עכשיו, מינוטאור מקבל כאן הרבה אהבה, ורקוויאם לנעמן? מסכן העט שכתב אותו. וחבל, כי זה אחלה של ספר, ורציתי לתת כמה מילים טובות שאני בטוח שלא ישכנעו אף אחד לקרוא אותו, אב... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סופר גאון!! נחשפתי במקרה לבנימין תמוז בספר אחר ("פונדקו של ירמיהו") וכבר אז השתכנעתי שיש פה משהו משובח. זהו ספרו השני שאני קוראת ונהנית מהשנינות, מהתפירה של העלילה, נהדר. ממליצה ממליצה ממליצה. רשמתי לעצמי לחפש עוד ספרים שלו.
נ.ב.- לא אספר פה על העלילה, מאחר שאחרים כבר עשו את זה לפני.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המִינוֹטַאוּרוס ומיתוס הצבר הישראלי
אל הספר מינוטאור של בנימין תמוז, נגשתי לאחר מספר שנים של ציפייה. המתנתי לחופשת החג, שאפשרה לי תשומת לב, באמצעותה בקשתי להתמסר לספר, לצאת למסע בעקבות סמליו וחידותיו ולפענח את משמעותם. חשבתי שיש בכוחם להאיר את מיתוס הישראליות והצבר, הנוגעים בי בכאב.
עלילת הספר היא מסע מטלטל, רווי מסתורין ורמזים לעולם הצללים של אלכס אברמוב, סוכן חשאי ישראלי בשנות הארבעים לחייו, המאוהב נואשות בתיאה, צעירה בריטית, אותה הוא ראה באוטובוס בלונדון. תיאה כלל לא מכירה את אלכס העוקב אחריה ושולח לה מכתבים במשך שנים, המלאים בתשוקה לתרבות ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבין כל הספרים שקראתי - אני מתפלא איך עדיין לא עשו על 'מינוטאור' סרט. סרט שללא ספק היה יכול להיות מוצלח.
ההתחלה מעט מגומגמת,אבל בהמשך העלילה משתפרת.
הספר בנוי בצורה מעניינת המספרת סיפור,שבהתחלה פגום ומלא חורים.
אולם,לאחר שכל זווית ראייה נבחנת - כל הערפל נמוג ומתקבל סיפור שלם ויציב.
'מינוטאור' הוא ללא-ספק ספר שזמן הקריאה שלו משתלם בהחלט,אם כי קריאה בפעם השנייה לא בדיוק אפשרית.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לונדון, שנות השישים של המאה שעברה, סוכן חשאי בן ארבעים ואחת מתאהב בנערה בת שבע עשרה שראה באוטובוס. הוא מאתר את מקום מגוריה ומתחיל לשלוח לה מכתבים מבלי לגלות לה את זהותו. שמונה שנים נמשכת ההתכתבות שבהם הוא מגלה עליה הכול בעוד היא אינה יודעת עליו דבר. במהלכן היא מתאהבת באנשים אחרים ואף מחליטה להינשא לאחד מהם, דבר שמעלה את זעמו ומביא אותו להרהור במעשים נפשעים.
לאורך קריאתו קיננו בי שתי שאלות ,האם יפגשו ? והאם יצליח אותו סוכן לממש את אהבתו ?תמוז בחכמתו כתב את הסיפור, כך שבכל פרק (מבין הארבעה) הוא מספר על אחת מהדמויות המרכזיות המרכיבות את הסיפור, שעה שב... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חובה לכל מי שמצא עצמו לא פעם או במהלך שגרת חייו שוכב לו לבדו בבית מלון באירופה הסגרירית וממתין להוראות כאלו או אחרות. לאלו אשר לא פעם בשגרת חייהם בסביבה זרה, מגלים את האור שהביקוש אליו לא מסתיים אף פעם והוא ללא גיל. אובססיה מובנת עד טרוף שהיא תוצר משבר אישי והחומר ההוא הבלתי מובן שמרכיב את מה שמוגדר אהבה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
