ביקורות ספרים על הספר וייטנאם - המלחמה (האחרונה) שאמריקה הפסידה בה

קניתי את הספר באיזה מבצע לפני כמה שנים ומאז הוא שוכב אצלי על המדף ומחכה. עברתי מספר דירות, מכרתי ומסרתי מאות ספרים ולמרות שתמיד בחרתי לקרוא ספרים אחרים במקומו, הוא נשאר על המדף. עכשיו פתאום הרגיש לי נכון לקרוא בו, ומהרגע שהתחלתי לא הצלחתי להפסיק (למעט ענייני היומיום הלוחצים). הספר מתאר את אחת התקופות המעניינות ביותר במאה ה-20, תקופה שמנקזת לתוכה את כל הדברים הרעים (גזענות, אלימות והרג בקנה מידה בלתי-נתפס) אך גם כמה דברים טובים (שחרור, מתן זכויות אדם ואזרח, אחריות חברתית ואינדיבידואלית). הספר מנתח את מלחמת וייטנאם, אך עושה זאת לא מנקודת המבט הצבאית או ה... המשך לקרוא

יותם

הספר הוא אחד מהמסמכים ההיסטוריוגראפים הקלושים ביותר שקראתי. היסטוריון לא מחויב לאוביקטיביות טוטאלית, אבל הוא צריך לשאוף לזה. פה נראה שהסופר (לא אקרא לו היסטוריון) החליט לשכתב חלקים גדולים מההתנהלות של המלחמה, תחילת המעורבות האמריקאית וסיום המלחמה. עובדות מוצגות בפרשנות מגמתית, ללא התייחסות לצד השני, לפשעים הרבים של כוחות הויטמין והויטקונג כנגד אמריקאים, ובעיקר כנגד עמם. כמובן שגם האמריקאים לא קדושים, אבל לאורך הספר נאמר פעם אחר פעם שצעדיה של ארה"ב היו אימפריאליסטים, בעוד שאין כל פירוט מדוע ואיך ניתן להגדיר אותם אימפריאליסטים. הדבר הכי נורא בספ... המשך לקרוא

sveta oaky

על השולחן בעבודה שלי זרוקים כמה צילומים שמצאתי כאן בארכיון. ביניהם תמונה של איש עב כרס עם שיער לבן עומד בגבו למצלמה, מנופף לשלום לטור זחל"מים החוצה את גדר הגבול ללבנון. לאיש הזה קוראים אריאל שרון. 30 שנה למלחמה שתחילתה בתוכנית להפיכת המזה"ת על ראשו וסופה ב-18 שנות לבנון. והספר (המצוין!) הזה עוסק בדיוק במלחמה כזו. מה יש במלחמה הזו שלא מרפה? איפה הייתה הוליווד בלי וייטנאם? איפה הייתי אני בלי ג'וני רמבו, הנער השקט מבואי, אריזונה או בלי קולונל קורץ הממתין במעבה הג'ונגל לקולונל וילארד העולה במעלה הנהר והנפש כדי להרוג אותו? ואיפה הייתה האנושות כולה בלי הספרים ... המשך לקרוא

ליאור