ביקורות ספרים על הספר דופק

את ספרו האחרון של יניב איצקוביץ’ – תיקון אחר חצות - קיבלתי במתנה כפרידה מעבודה שעזבתי. זה היה ספר שלא יכולתי להוריד את העיניים ממנו והתובנות הרבות שהיו בו, גרמו לי להתרגש, פסקה אחר פסקה, דף אחר דף. מאז חלפה לה פחות משנה והנה באחת מחנויות הספרים הממחזרות והגדושות - ‘סיפור חוזר’ - ערימות ערימות של ספרים, לרוב ללא סדר כלשהו, כמו מישהו הפקיר והלך, מצאתי את ‘דופק’ ספרו הראשון. לא הכרתי. לא שמעתי. לא ידעתי. אבל הסופר שהותיר בי רושם גדול, הוא זה שגרם לי ליטול את ‘דופק’ מאחד המדפים, אולי להצילו ממקומו ולאפשר לו קצת אוויר נשימה. לתת לו דופק. אבל קטונתי. אז התח... המשך לקרוא

תומר

כמו שאומרת אחת הגיבורות בספר: "נו שויין". היו שלבים בזמן הקריאה שנשקפה לקיר מולי סכנה ברורה וממשית שהספר יזרק בכיוונו ללא רחם. מצד שני סיימתי את כל הספר ואפילו למדתי לחבב את יהודית ולשנוא את יונתן. אז כנראה שהספר בכל זאת נגע לי ועורר בי רגשות. אבל גם המחשבה על חוקן בריום מעוררת רגשות- אז לך תדע. ... המשך לקרוא

נמנם

האמת, אין לי מושג איך לדרג את הספר. משהו בין שלושה לארבעה כוכבים. מאוד מבלבל. מצד אחד סיימתי לקרוא, ו...וואלה קצת מעיק, לא מעיק באופן שבו הספר טלטל אותי, נכנס לי מתחת לעור, או עשה לי תחושת "גוש בגרון", אלא מעיק - לא מספיק מענין, מעין הבטחה לא ממומשת, דמויות שיכלו ללהיות משורטטות יותר טוב, במבט בוחן יותר, ובעלי התנהלות ברורה יותר. מצד שני ככל שחשבתי עליו יותר, הוא הדהד לי יותר ויותר את "זכרון דברים", אחד מהספרים האהובים עלי ביותר, וספר מעיק במובן המאתגר. בדיעבד גיליתי אחרי כמה שיטוטי רשת שגם איצקוביץ' הושפע מאוד מ"זכרון דברים", ותמיד נעים לגלות שאינטואיציה ה... המשך לקרוא

נמיה

הספר נגמר אבל העלילה לא... הדברים שמגיעים אל סופם, עם סוף הספר, הם לאו דווקא הסיפורים של הדמויות הראשיות. נותרות הרבה שאלות פתוחות ותהיות.... המשך לקרוא

ענת

ההתחלה טובה אך מהר מציתי את הענין והתחלתי לסבול כך שנטשתי אותו מהר מאוד. מיותר לאמר שחבל על הזמן ולעבור מיד לספר הבא.... המשך לקרוא

רוני pery