ביקורות ספרים על הספר סלח לנו

יש ספרים כאלה. הם כביכול פרועים, מתארים פיסת חיים שאינה מתיימרת כלל להיות אמיתית או אמינה. הגיבור – תמיד איזה נעבך עלוב - מתמודד עם כל מיני תופעות הזויות והסופר – סופרת במקרה הזה - קורץ/ת לקורא מעל ראשו: "בוא נעמיס עליו עוד אסונות והשפלות בקצב רצחני, ונראה מה יעשה האידיוט". ואתה קורא ולא מבין את ההיגיון שבהתנהגותו של הגיבור, וממשיך לקרוא כי אתה רוצה לדעת לאן הסיפור ההזוי הזה הולך וגם כי אין ספר אחר, שמתחשק לך לקרוא במקומו. מעשה באחד, הארי סילבר, פרופסור לא זוהר להיסטוריה בקולג' לא יוקרתי, המנסה לכתוב ספר על ניקסון (שאף אחד כבר לא מתעניין בו), נשוי בנישו... המשך לקרוא

yaelhar

צוהריים, למוחרת, אימא, לעיתים. מודה ומתוודה שזו לי פעם ראשונה שאני קוראת ספר מאז התקבלו חוקי האקדמיה החדשים, אפילו הוורד עוד לא קיבל אותם לחיקו ומסמן את המילים בקווקוו אדום. אנשים רבים לא מסכימים עם התקן החדש, ואני נמנית ביניהם, לכן ההתחלה הייתה קרירה, קצת קשה אפילו. אבל אחרי שהתגברתי על המשוכה הזו, כלומר – התעלמתי לחלוטין מהדעות שלי, וקיבלתי את זה כעובדה מוגמרת – הרגשתי איך הסיפור והתיאורים בו שואבים אותי עמוק למציאות אחרת. הומס ניחנת ברגישות יתרה לפרטים. כבר בעמוד 17 צחקתי בקול (“בתור אישה ממוצא סיני היא מפתיעה בחוסר הבררנות שלה באוכל סיני”), ובע... המשך לקרוא

אנה