ביקורות ספרים על הספר שדרים





ביקורות ספרים על הספר שדרים


מיין לפי: הצג כ:

כל אחד שחושב שאפשר לשלוח ילדים לעשות מלחמה או לשלוט על אחרים ואחר כך יחזרו ויחיו כאילו כל הזמן הזה לא היה יעני כל מה שעשו בזמן הזה כאילו זה בכלל לא קרה וימשיכו את החיים שלהם כמו אחד שעשה רק דברים רגילים צריך שיקרא את הספר הזה ואז אולי יבין שזה לא עובד ככה. אולי אפילו מייקל הר חשב שאפשר ככה יעני אולי חשב שהוא ילך יהיה כתב במלחמה ואחר כך יחזור הביתה וימשיך כאילו כלום אבל הוא הבין בזמן שהיה במלחמה בוייטנאם שאתה לא יכול לשמור מרחק. אולי קצת זמן אתה תצליח אבל מיום ליום אנשים לא יכולים להשאר על יד משהו כזה שהוא לא נורמלי ושזה לא ינגע בהם. וברגע שזה נגע בו המי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 53
ראשון
"אולי לא היית מסוגל לאהוב את המלחמה ולשנוא אותה בהרף־עין אחד, אבל לפעמים הרגשות האלה התחלפו במהירות כזו, שהסתחררו נלפתים ואחוזים זה בזה על גלגל סטרובי שנסק והתרומם, נסק ועלה עד שהיית ממש "מרחף ממלחמה", כמו שנאמר על כל כיסויי־הקסדה. ההתפכחות משיכרון זה יכלה באמת לעשות אותך לשבר־כלי" (עמ׳ 50). אל הספר "שדרים" שכתב העיתונאי האמריקאי מייקל הר (הוצאת תבל, 1987) על מלחמת וייטנאם הגעתי בעקבות מאמר שכתב עפר שלח ב"בלייזר" ב־2007. שלח, שכמ"פ צנחנים במילואים נפצע במלחמת לבנון (שאפשר לכנות כווייטנאם שלנו), הגדיר אותו בתור "ספר המלחמה המזוקק ביותר שנכתב אי פעם ואחד היח... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 42
ראש העין
2 עובדות וקביעה אחת: 1 - אני פריק של היסטוריה צבאית. 2 - קראתי המון ספרים על מלחמת וייטנאם. 3 - זה הספר הטוב ביותר על המלחמה הזו. בטח ובטח אחד מספרי המלחמה הטובים ביותר שנכתבו אי פעם. זו הייתה אחת המלחמות הכי....הכי מה? נוראית? חסרת טעם? חסרת מציאות? אפשר להניח שכל האפשרויות נכונות ויש עוד המון. הטלטלה שמלחמת וייטנאם גרמה לחברה האמריקאית, לתרבות האמריקאית,לצבא האמריקאי לא תשכך עוד שנים רבות, אבל מה היא עשתה לנפש האמריקאית? חלק מהתשובה נמצא בספר המופלא הזה. מייקל הר מתאר מתוך שדה הקרב מצבים, מחשבות, פחדים ותובנות בצורה החורטת את המילים בלבו של כל מי שיקרא ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

שדרים/מייקל הר זה היה הגיהנום בהתגלמותו. כתב צבאי בא לסקר את המלחמה בויאטנם ונקלע ללב החושך, שדה קרב, יריות, הפגזות, הרוגים למאות , איברים פזורים, חיילים מפוחדים עד מוות. אימה, פחד. כדי להעביר את הזמן ישנו העשב, מוזיקת רוק כבד, וודסטוק, קללות. כולם מסתובבים שיכורים או מסוממים אפילו הקצונה הבכירה. המלחמה מתגנבת לחלומות. גם כאשר מתרחקים משדה הקרב , המלחמה נשארת באלו שמתקרבים אליה. לפעמים החיראים (לוחמי החי"ר) נגד הנחתים ולהיפך. ישנה מין תחרות או עוינות סמויה בין חיל לחיל, המצב מגיע לידי כך כאשר חיראי צונח ממסוק במרחק 60 מ' ומת הנחתים מוחאים כפיים. ה... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
קרית אתא


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ