ביקורות ספרים על הספר תמונה קבוצתית עם גברת

זה מתחיל בספור כאילו על אהבה אפלטונית ממשיך בנישואים לא מוצלחים, ואחר כך רומן חשאי לא פשוט עם שבוי רוסי. לני גם מגורשת מביתה. מתחילים להבין לני פפייפר היא אולי באמת קומוניסטית בעלת אידיאולגיה מגובשת. אבל כבר נוצר הרושם שהיא בן אדם רגיל שמסתבך עם חייו, עם יצריו ובעיקר עם סביבתו. בעלי מקצוע מכובדים סוציולוג בלש ואפילו עיתונאי מתשאלים אנשים רבים המכירים את הגברת לני במהלך חייה מסתבר שלני כמו מרביתנו באופן לא מודע היא גרמנייה שמהלך חייה בין שנות השלושים לשנות השבעים של המאה ועשרים מתואר בספר. היא מושפעת מהמתרחש בארצה בפרט מהמתרחש ב... המשך לקרוא

ספר משעמם... המשך לקרוא

של

סיפור חייה של לני פייפר מסופר על ידי "המחבר" שהוא ספק חוקר ספק בלש שעוקב אחר פרקים בחייה של לני פייפר - אישה גרמניה שסיפור חייה למעשה מתאר את גרמניה מימי מלחמת העולם השניה ועד ימינו. לני, למעשה מייצגת את התמורות החברתיות והפוליטיות שעברו על גרמניה. המרתק בספר זה בעיקר הוא הנרטיב הגרמני, הצד השני של המטבע בכל הנוגע למלחמת העולם השניה. בספר באה לידי ביטוי תמונת סבלו של העם הגרמני כתוצאה מהמלחמה, סבלם של האנשים הפשוטים שרצו לאהוב ולחיות את חייהם הפשוטים. כמו כן מצייר לנו המחבר היינריך בל את גרמניה המודרנית שצבועה בצבעים שונים ללא זכר כמעט לייחודיות ה"א... המשך לקרוא

גוטי

יש לי בבית עותק ישן מאד של הספר הזה (הכי כיף ספרים ישנים, שאפשר לראות על הדפים הצהובים הקמוטים שלהם שיש להם היסטוריה), פחות או יותר מהתקופה שהוא יצא לאור בתרגום עברי (כלומר שנת 73). העותק הנ"ל נרכש על ידי אבא שלי, שהיה אז בן 13. כשהייתי בערך מאה עמודים לתוך הספר התקשרתי לאבא שלי כדי להחליף רשמים. "מתוקה," הוא אמר לי, "זה היה ממש מזמן, שקראתי את הספר הזה. כל מה שאני זוכר זה שלגיבורה קוראים לני פפייפר ושהיא מלמדת את עצמה איך לחרבן מבלי להצטרך נייר טואלט". זה כשלעצמו יכול היה להספיק לי, כשמתחשבים בעובדה שהספר נכתב בשנת 71 ובניגוד למצופה - הוא דווקא הספר הכי נועז ... המשך לקרוא

תמר