ביקורות ספרים על הספר מיו מיו שלי

כשאני קוראת ספר שנכתב לילדים תמיד אני מנסה לדמיין לי את הילד לו הוא נכתב. לעתים קרובות זה ילד שובב, שסביבתו מתקשה להתמודד עם תעלוליו ותוצאותיהם, והספר מנסה - בעדינות או לא - לגרום לשובב הקטן תובנות שיהפכו אותו לילד מן הישוב. הספר הזה נכתב לילד בודד ומסתגר, הילד החלש של הכתה, זה שסובל מהצקות שאר הילדים, מעדיף לקרוא סיפורי אגדות על השתוללות עם הילדים בחוץ ויש לו איזו שונות - משהו המייחד אותו מקבוצת הילדים ומושך אליו אכזריות. בו וילהלם אולסון שכינויו "בוסה" הוא בן 9, שאומץ ע"י "דודה" אדלה ו"דוד" סיקסטן בלית ברירה: הם רצו ילדה אבל מה שקיבלו היה ילד, ועוד אחד כ... המשך לקרוא

yaelhar

זה הספר הראשון שקראתי בשבדית.. בסוף הספר בכיתי כמו ילדה וזו גם הייתה בשבילי ההוכחה שהבנתי פחות או יותר מה שקראתי:). מדובר על ילד שהוריו המאמצים לא אוהבים אותו, הוא מפליג בחלום (או שזו המציאות?) על כך שהוא מקבל מכתב בתיבת הדואר לבוא מהר לאבא שלו האמיתי.. הוא עובר הרפתקאות מטורפות עד שהוא מגיע לאבא שלו, הוא מגלה אומץ, יושר ונחישות בתלאות שהוא עובר בדרך. הלוואי והיה לי את הספר הזה בילדות בעברית. הספר הזה נותן המון אומץ ותקווה לילדים דחויים שהילדות שלהם היא גיהנום ללא מפלט. ... המשך לקרוא

שירה36