ביקורות ספרים על הספר תושבי חדר הילדים
|
בספר הזה נתקלתי ,למזלי הגדול , בטעות .פעם קראתי המון ואז איכשהו הכמות הצטמצמה כי לא מצאתי משהו שיהפוך אותי וישקשק אותי , ואז קראתי את מה שלקלאוס היה לספר ומהעמוד הראשון ידעתי שזה הספר שלו חיכיתי :)
מהמילים הראשונות ברור לך שיש לך עסק עם ילד , ואתה ממש יכול לדמיין אותו מסתובב בגג הדביק , הכול אמיתי כל כך שלפעמים נדמה שקלאוס גר בדירה ממול.
היה לי קשה להגיע לסוף של הספר כי ממש לא רציתי להיפרד מקלאוס , לקראת הסוף הבנתי שאני מכורה לילד הזה , ילד שאיתו צחקתי , בכיתי , התרגשתי מהתמימות הזאת והאמת הזאת ,של ילד , אמת של חיים ושל הדמיון המפותח שלו ומסקנות והתובנות ש... המשך לקרוא
אהבת? 
|
|
|
ספר חמוד מאוד, נקרא במהירות (אולי אפילו מהר מדי!) שמשאירה לך בסופו טעם של עוד.
ניכר כי גון בן ארי הוא סופר צעיר ובעל פוטנציאל. מחכה כבר לספרו הבא!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר בא לי ממש בטוב. הוא כתוב יפה, במשלב מגוון ועם דמויות מוזרות, בעיקר קלאוס והאם.
נכנסתי לפה כי רציתי ממש להודות לגון בן-ארי על הספר ולא מצאתי איפה...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ניגשתי לספר הזה בסקרנות גדולה. הציטוט שמופיע בגבו, זה עם איברי הגוף ששוכבים זה מול זה ("בני אדם, כשהם שוכבים זה על זה, כמעט הכל נמצא בסימטריה נכונה. הפה שלו מול הפה שלה, הידיים שלו מול הידיים שלה, האיבר שלו מול האיבר שלה וכו'. רק הלב שלהם תמיד נמצא בצדדים הפוכים") מעניין ומושך. גם כשמדפדפים קצת מגלים כל מיני ציטוטים משעשעים או מפתיעים, וכן צורת כתיבה הבנויה בפרקים קצרצרים בני עמוד-שניים כל אחד, כתיבה לקונית שמשאירה מקום למחשבות בדומה לכתיבתו של ארי דה לוקה. זורם בקלות ונגמר מהר.
אלא שבניגוד לארי דה לוקה, ניכר שגון בן ארי הוא עדיין סופר מתחיל, לא מלוטש, שהר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב בצורת יומן, כשא ניתן להבחין בהתבגרותו של הכותב עם הזמן.
החלק הראשון של הספר מספר חוויות ילדות, נחמדות אבל לא ממש מצדיקות ספר למבוגרים.
החלק השני מדבר יותר על משמעות החיים, והסוף - טראגי ומקסים. אפשר לקרוא את על הספר בכמה שעות, וזה שווה בשביל הסוף.
מאוד קל לקריאה מבחינת שפה, ונוח לקריאה כי האותיות גדולות, הפרקים קטנים - בין רבע עמוד לשניים, והספר קצר.
לסיכום, הספר מתחיל בשיא הקלילות וחוסר משמעות, ומסתיים בשיא הכבדות ומעורר מחשבות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
