ביקורות ספרים על הספר עד מוות
|
#
יש בספרון הזה שתי נובלות. הראשונה – "אהבה מאוחרת" בסדר. היא תלוייה כולה בשמיעה המוסיקלית של עוז. היכולת שלו לחקות את דרך החשיבה וצורת הדיבור של הדמות הגיבור שלו. שרגא אונגר הוא שמן, מקשיש, ערירי וגלמוד, אספן של עיתונים ישנים וצרכן אדוק של מהדורות החדשות ברדיו. כל הלהט שלו מופנה להרצאות שהוא נותן בקיבוצים מטעם הועד הפועל של ההסתדרות שנושאן הוא תמיד האיום הבולשביקי על היהודים. על היהודים החיים ברוסיה, על היהודים החיים בישראל ועל כל יהודי העולם, שאינם מבינים עד כמה מסוכנים הרוסים. הסיפור כתוב היטב, לא משעמם ולא מלהיב. משכנע באמינותו אבל אין פה דבר להת... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
נתתי לעצמי הזדמנות שניה מול עמוס עוז, והוא בתמורה העניק לי חוויה מתקנת. הפעם “עד מוות” בהמלצתו הקולעת של עמיחי.
הנובלה הראשונה היתה מהנה עבורי, ואילו השניה, עוצמתית ביותר והסתיימה לי בפה פעור.
הנובלה הראשונה מובאת בגוף ראשון מפי שרגא אונגר, מרצה קשיש וערירי העומד לפני יציאתו לגימלאות. בסגנונו המיושן והאובססיה שלו ליהדות רוסיה, מתבונן שרגא בעצב על חייו ועל יחסיו המעטים עם הסובבים אותו. הוא תוהה על משמעות הקיום - ועל חדלונו הממשמש ובא. הנובלה הזו היא תמונת קיום הממוסגרת בתערובת של חרדה, עייפות ותבוסה, ועם זאת - נפש השוקקת וצמאה למגע אנושי, ולסימן ש... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
