ביקורות ספרים על הספר החתונות שלנו - ספריה לעם #454

"ביום שהסכימה להינשא לו הגיש סולי עזיזאן לאירן אליספור תיבת תכשיטים גדולה ועמוקה, עשויה עץ וירוקה כארטישוק. הוא הניח בקרקיעתה טבעת כסף דקה ופשוטה, והבטיח לאירן שיום יבוא והוא ימלא אותה בעדיים עד לגדותיה. " נערה צעירה בראשית דרכה. היא רוקמת חלומות במסרגותיה תוך שהיא מתבוננת בעיניים אוהבות אל בעלה. בעלה קרב אליה ונושק לה בעורפה. הוא מושיט יד ללטף את בטנה, בה מסתתר פרי אהבתם, שצומח ומאריך איברים ויום יבוא ויגדל להיות לילד, לנער ולאיש. איש שטמונים בו כל ההתחלות התקוות אך גם פקפוקים והיסוסים. דבר בתמונה הנורמטיבית הזאת לא מעיד על העתיד לקרות. הזוג עדיי... המשך לקרוא

סקאוט

סיפור עצוב, נוגע ללב, כתוב כל כך יפה,בשפה מרשימה ומעט זרה למי שלא צאצא מפרס. מפריח ריחות של תבלינים ומאכלים , והמון אהבה, למרות זאת החיים מתרסקים לרסיסים. פשוט אהבתי ממליצה בחום.... המשך לקרוא

מימי

ספר יפה, זורם ומעניין. הכניס אותי לחלוטין לחיי המשפחה ולאווירה בבית. כתיבה מדהימה של דורית רביניאן.... המשך לקרוא

meitalb

״התחונות שלנו״ של דורית רביניאן הוא בהחלט אחד הספרים הכי טובים שקראתי בחיי ואני ממליץ עליו בחום. רביניאן היא סופרת מוכרשת מאין כמותה ויודעת לרקום עלילות שמתנגשות ונפגשות בדרך מפתיעה ביותר. יש לה מבט ממש מיוחד על העולם וקשה להאמין שעוד לא מלאו לה 25 כשהיא הוציאה את הספר הזה. כדוגמה: ״ההריון לא עשה לה טוב. בת חמש-עשרה היתה כשכלאו אותה באגרטל הנישואים.״ השפה העשירה של רביניאן עושה את הספר אנין ומענג, וממש נהניתי בקריאה. הדמויות מורקבות והעלילה העצובה נגלתה לאט לאט וגורם לקוראים לרצות עוד ועוד. כמו שאמרתי, חובה לקרוא! נא להוסיף לספרייה האישית.... המשך לקרוא

בן כהן

זהו ספרה השני של דורית רביניאן שאני קוראת (הראשון היה "גדר חיה"), ומודה שהיה לי קצת קשה עם הספר בהתחלה. בעיקר עם התרבות והמנהגים. רגע התיאורים נראים לי מוגזמים, ולרגע אני מתפלאת איך הסופרת הצליחה לדייק כל כך. הספר מלא במוטיביים קומיים שמאוד מצאו חן בעיניי - מרסל, כפעוטה וגם כמבוגרת, שישנה שעתיים ביממה - סופיה לעומתה, שגבהה 30 ס"מ בחודשיים "כי ישנה יותר מדי" - התמימות (של סופיה אבל הוצגה גם בהקשרים אחרים), כשנענתה להצעת הנישואין - "היא לא ידעה אם היא רוצה אותו או לא רוצה אותו כי מעולם לא ידעה מה היא רוצה או לא רוצה.. אז היא הסכימה" - התינוק, ששמו לא ידוע לקור... המשך לקרוא

לנה

התחלתי ולא הצלחתי להמשיך... המשך לקרוא

רות

"היא לא ידעה לעשות כלום, רק להיות אמא שלהם. אז היא רוקנה לכבודם את חדרי לבה הגבוהים כאולם שמחות, הפכה את מרתפיו הרחבים למחסנים, ומילאה אותו בכל הצער שלהם. וכשלב של אשה דחוס וחשוך כל כך, היא בוכה כל הזמן, והולכת לחפש תקנה אצל אלוהים". הספר גרם לי לחשוב על האכזבות הבלתי נמנעות שאנחנו מסבים להורים שלנו - מי יותר מי פחות, זה לא משנה. כמה כואבת האכזבה שבניפוץ האשליה שילדיך יהיו מאושרים תמיד. כמה כואב הגילוי שבפער הבין-דורי. ולמרות זאת האהבה שתמיד קיימת, גם אם מדי פעם ואולי עם הגיל ועם השנים ואולי זה בכלל עניין של אופי, צריך לפזר את האבק מעליה כמו ספר ישן, על מנ... המשך לקרוא

עינתי

ספר כה עצוב ונוגע ללב. ספר שמתאר משפחה שאבדה שמחתה. הסופרת מתארת בכשרון רב את "התחלת המשפחה", האהבה בין ההורים, הילדים הקטנים שממלאים את הבית באושר וחום, ואת ההמשך - הילדים מתבגרים והצרות נופלות על המשפחה זו אחר זו. אהבתי מאוד את הספר ואת סגנון כתיבתה של הסופרת. הספר גרם לי לתהות האם בכל משפחה יש איזו אכזבה כאשר הילדים גדלים, ולא ממלאים אחר הציפיות של ההורים.. ממליצה בחום.... המשך לקרוא

רותם

ספר מעניין- ההתחלה קצת קשה- בהמשך כבר יותר זורם. לטעמי הספר פחות טוב מ"סמטת השקדיות", אך עדיין מרתק.... המשך לקרוא

הפילה

ספר מקסים ושונה מהקודם (סימטת השקדיות)אך דורית ממשיכה לסקרן ולעניין. אהבתי מאד. ... המשך לקרוא

יפה