ביקורות ספרים על הספר הלבנים - ספריה לעם #320

"בזמן שהמעשים שלי מתפזרים, אני מתעורר בבוקר ואני לא מסוגל אפילו לתפוס את קצה החוט. איזשהו קצה של איזשהו חוט." "הלבנים" לא עושה לקוראיו חיים קלים. הוא מלא במשפטים ארוכים ומפותלים ובשפה לא "מתנחמדת". הסופר נותן קרדיט לקורא שיצליח להבין בין השורות ולהרכיב לבדו את חלקי הפאזל ובעיקר, שלא הכל צריך להיות כל הזמן גלוי על השולחן. מסופר על ישראל של שנות השבעים. חבורת צעירים, חברי צבא שהקשר ביניהם נמשך גם בחיים האזרחיים. יואב, שכבר מימי הצבא הבחין שיש באריק משהו שונה, הוא "הנורמלי" ואילו אריק, שתמיד ניחן בתכונות אופי של מנהיגות, עקשנות ומרדנות חבר בקהילה סגורה... המשך לקרוא

בר

לחם תמונת כריכתו הספר, בה לחם בצוע לקרעים, עוררה בי סקרנות. לא ידעתי מדוע, בעיקר בהקשרה מעורר התהייה לסיפור חיילים בצנחנים, הנמשך לאחר סיום שירותם הצבאי. הלבנים (צבע בגדים חגיגיים, המעידים על התקדשות), הוא שם רומן תקופתי של ישראל המאירי המתרחש בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, במושבה ותיקה המשקיפה על נופי הכנרת. חשבתי שאני מכיר את המושבה הזאת, שקרוב לוודאי שאבה השראה ממשבות הגליל התחתון, כמו המושבה מצפה, שהייתה בתקופת נעורי זנוחה עם בתים ספורים מאבן בזלת. המאירי מיקם את עלילתו באזור הכנרת גם כהתכתבות, עם קולקטיביות העלייה השנייה, ששיאן ב... המשך לקרוא

רץ

ספר בסדר.... המשך לקרוא

ארד