ביקורות ספרים על הספר העיר והבית
|
|
המכתב האחרון שכתבתי בכתב ידי נשלח לפני כ – 12 שנה להוריי אשר התגוררו באותה התקופה ברוסיה. לא היה לנו טלפון ביתי ולכן נהגתי לכתוב להם מכתבים ארוכים, מלאים בתיאורים מגוונים בהם השתדלתי לכלול את מרבית הפרטים הקשורים לחיי לרבות הקטנים והפחות משמעותיים שביניהם.
רומנה של נטליה גינצבורג "העיר והבית" בהחלט החזיר אותי לתקופה הרחוקה ההיא, בה הייתי מתיישבת במקום מבודד עם דפי ריקים ועט כחולה וממלאה אותם במילים מהירות אשר הפכו לשארים בכניסה לחיי...
הרומן הוא תחלופת מכתבים בין קבוצת ידידים אשר מתחילה מיד עם עזיבתו של ג'וזפה לארצות הברית. הוא משאיר מאחוריו את... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מעניין. אהבתי בעיקר את התיאורים החדים והאכזריים שהיא נתנה לכל דמות, ומנקודות מבט שונות (שימוש ממש מרהיב במכתבים האלה שבעיקר תיארו את האנשים ואת הפעולות שלהם והתרכזו מעט ברגשות, ועדיין לא החסירו אותם) - ולהפך גם תיאורים חמים שמראים שיש גם טוב. הוא היה מאוד מעניין מבחינת הדמויות וגם מבחינת ההתרחשות, וגם מרגש עם כל הקרירות שבו. ... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
גם כשקשה לי להתרכז קל לי לקרוא את נטליה גינצבורג, קל לי לראות את העולם דרך עיניה הבוחנות, קל כמו לנשום.
מלנכוליה דקיקה מרחפת כאד מעל גיבוריה- העדר תכלית ואושר, חוסר מודעות עצמית, תחושה מתמדת של החמצה.
אני שוחה בזה. זה השדה הסמנטי שלי.
אני מעדיפה את קבצי הנובלות שלה (כמו ולנטינו המופלא) על רומן המכתבים הזה אבל גם כאן בולטת היכולת שלה לגזור דמויות תלת ממדיות בכמה אבחות מילוליות. היא מצליחה לתפוס את אופיין ואת דקויות היחסים ביניהן דרך תיאורים, לכאורה שוליים, של מראן החיצוני. הן לא בדיוק קופצות מן הדף אלא נטמעות בקלות במרקם החיים היומיומי, כמו שיחה של ז... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני רוצה לקרוא את הספר, וחושש. אולי הוא קצת ז'אנר ריאליסטי שאני פחות מתחבר, ומבחינת הנושא הספר מגביל את עצמו בעצם לתחום אחד.. אילו היה מה שנקרא 'פרק ראשון".... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
ספר סתמי לחלוטין. כל גיבוריו הם אנטיגיבורים שחיים, מתאהבים, יולדים ילדים ומפרקים משפחות או מתים ממש בלי סיבה ובאופן סתמי ביותר.סתם... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
סיימתי לקרוא את הספר והוא בהחלט מעניין.
המוטו של "העיר והבית" לדעתי: "והם לא חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה".
הספר בנוי על חליפת מכתבים שנותנת לנו ללמוד כמה שארוע שהוא חשוב לאחד הוא מאד צדדי לאחר. שני גיבורי הספר שוברים את הכלים, עוזבים בית וביטחון למען הרפתקאה שלך תדע.
גם גיבורי המשנה נראה שמצאו פתרונות של "ככה זה בחיים, וצריך לנסות להינות ממה שיש".
נראה שכמו במשחק אפשר לסדר את משתתפי הספר זוגות זוגות והכל יבוא על מקומו בשלום, אך לא, הם לא מצייתים ומחפשים דרכים אחרות שלא מבטיחות דוקא אושר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|