ביקורות ספרים על הספר כך הולכים השותלים

טסתי לחופשה באי נידח ביוון. נעזוב רגע בצד את העובדה שמסתבר שעבור הישראלים האי הזה לא כל כך נידח... אבל נו מילא. שלושה ימים בריזורט אל מול נוף הים הפתוח, אל מול אוויר צלול ובעיקר אל מול שעמום מבורך ומדהים שכל כך חיכיתי לו אחרי שנה שכזאת. אז כן, השלווה הייתה מדהימה, הנוף היה מושלם. מלבד העובדה שהטיסה חזור בוטלה והייתי צריכה לתת יד למחיר מופקע של ארקיע שהפר את שלוותי הקסומה הכל היה בדיוק במקום. ומסתבר שגם הספר שלקחתי איתי היה בדיוק במקום. סיפורים קצרים אודות ימי ההתיישבות בשרון. על רקע פרדסים, שדות, חופש ותמימות אנו נחשפים לנקודת המבט הציונית של פעם, ה... המשך לקרוא

בר

ילדים הולכים בשדה-תמונת שחור לבן יש לי חולשה לספרות העוסקת בעלייתה ונפילתה של ההתיישבות העובדת. אני קורא, ספרים בתחום, מתוך חיפוש צדק פואטי לעובדה שההתיישבות העובדת היא עדיין פאר יצירת הציונות, היא אומנם חוותה משברים שגרמו לה לשנות את פנייה, אך היא יצאה מהן מחוזקת ורלוונטית. גיסי, שביתו, בקיבוץ חניתה, סמוך לגדר המערכת, סיפר לי, כי לפני זמן לא רב, על בת דודתו האהובה, מיסדת אחד מיושבי השומרון, שהיגיע עם בני משפחתה, לסיור מורשת בחניתה, ואמרה בשכנוע רב, הביטו לקיבוץ הזה, סמל חומה ומגדל בספר. פעם הם היו חלוצים, כעת אנחנו החלוצים. הבעיה שאנחנו התחלנו ל... המשך לקרוא

רץ