ביקורות ספרים על הספר אני שמחה שאמא שלי מתה
ג'נט מקרדי אחראית על חלק ניכר מן הילדות שלי. כול יום שישי הייתי מגיעה אל בית סבי וסבתי בירושלים וצופה יחד עם אחותי הגדולה ובנות דודותיי בתוכנית "i carly" ששודרה בערוץ הילדים ניקולודיאון. ג'נט הייתה השחקנית אשר שיחקה את הדמות סאם - נערה צעירה וקשוחה (או מה שנקרא באנגלית "Badass") בעלת אהבה גדולה לאוכל ומסוגלות לאכול כמויות גדולות. סאם הייתה הדמות האהובה עליי בסדרה כילדה. משהו בדמותה הקשוחה והקומית קרץ לי מאוד, היה בה המון חן. ג'נט שחקנית מוכשרת שהצליחה כבר כנערה לשחק בטבעיות גם קטעים קומיים וגם קטעים מעט יותר דרמטיים. כשראיתי כי ג'נט הוציאה ספר ממואר על חייה ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
"אני שמחה שאמא שלי מתה" הוא ספר, המתאר את הנזק של אובססיית הפרסום והתהילה ההוליוודית,
יחד עם תיאורה של אם נרקיסיסטית שאפתנית ורעילה, המשתמשת בבתה כדי לפצות על התסכולים והאכזבות שלה עצמה,
והוא מוכיח, שוב, שלפעמים המקום הכי מסוכן לילדים הוא הבית.
השאפתנות והאובססיה של האם מתבררות כהתעללות לכל דבר.
היא מקלחת את בתה עד גיל 16, משפשפת בקפדנות את אבריה המוצנעים בנימוק, שהבת לא יודעת לעשות זאת טוב בעצמה.
היא כופה עליה לעשות אודישן, גם כשהיא חולה וסובלת מחום גבוה. היא קוראת בקביעות את היומן שלה, בודקת את ההודעות בטלפון שלה,
על הבת נאסר להתרועע עם נערים... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|