ביקורות ספרים על הספר שמש חצות
|
גלי הנוסטלגיה שעטו עלי כשקלטתי את הספר הזה מזווית העין בספרייה, וואו.
אי שם בגיל ההתבגרות, דמדומים היה אחד הספרים האהובים עלי ביותר, חוויתי התאהבות קשה בדמות של אדוארד קאלן.
ממש. ברמת החלומות, פוסטרים, שרבוט השם, קריאה חוזרת ונשנית של הספר.
אבל 726 עמודים? מה? מי זוכר איך קוראים ספר כל כך ארוך?
ובכל זאת, לקחתי אותו, וקראתי בו בכל הזדמנות אפשרית.
מה שאומר- בשיגרה העמוסה בה אני חיה, לקח לי 22 יום (וזה אומר שקראתי בעיקר בימי שישי-שבת, מוותרת על ההזדמנויות היחידות לאור השמש. אהאה כמו אדוארד).
בכל מקרה,
לא הצלחתי להניח מהיד, התמוגגות ואנחות רווחה לאורך כל הספר.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
וואו. כמה זמן חיכיתי לספר הזה...
ולא, אני לא מתכוונת שיתרגמו אותו אלא שסטפני מאייר פשוט תפרסם אותו.
היא כתבה את הספר לפני שנים, וטיוטת כמה פרקים ראשונים דלפה לרשת והיא גנזה את טיוטה.
בעוונותי, פושעת שכמוני, השגתי את הטיוטה ונשארתי עם עם חצי תאוותי בידי, פעורת פה וצמאה לעוד ועוד.
עולם הפנטזיה שמאייר יצרה, מהעיניים של אדוארד מקסים בעניי.
ועוד כאשר הוא מתובל ברומנטיקה ואהבה טוטלית וזהו. נתפסתי חזק.
אז 15 שנה לאחר פרסום הספר הראשון בסדרת דמדומים, באוגוסט 2020, פורסם שמש חצות. באנגלית. כמובן שמיד האזנתי לו :)
ולמעלה משנתיים אחרי - יצא התרגום העברי של הספר.
ו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
