ביקורות ספרים על הספר לאחת והיחידה
|
"נמאס לי. זה סופי.אני הולך. ג'ודי ולָלי וטָרה ולַצי, אני אוהב אתכם. שלום. הייתי מוכרח. טראח."
"הדוור עיצבן אותי היום. בצורה שזרק את הדואר. לא התאפקתי, אמרתי לו מילה או שתיים. שיידע."
מתוך היומן הבדוי של דוד פול בקליפורניה לאחר שקפץ מהגשר באביב 1968, שנכתב בשמו בידי המחברת כעבור שנים רבות.
הספר הוא רגעים בחיים, פָּכּים קטנים. זכרונות עבר, נעימים וקשים. כאלה שנחתכו מהרצף. אמא וסבתא. חלקם טרם באה המחברת לעולם, אמה כתינוקת ודודתה של האם באירופה.
רגע מכמיר לב על אישה בודדה שאין לה למי לתת מתנה.
ילדות נוסטלגית בשכונה. עץ התות. היא כילדה מטפסת על עץ ונופלת. ובגרות. ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
